***כעבור חצי שנה***
**נקודת המבט של רון**
עברה חצי שנה והזמן באמת מרפה את הכאב, אני לא יכול להגיד שהילי לא עוברת לי בראש, לפחות פעמים ביום יוצא לי לחשוב עלייה, אבל אני לא נותן לזה להמשיך להשפיע עלי אני רוצה לזכור את הדברים הטובים שעברנו "יאללה רד אחי" ג'קסון אמר כשצילצל ואני נעלתי נעליים ויצאתי, בתקופה האחרונה הזנחתי את העבודה שלי וג'קסון נשאר לבד לעבוד במוסך ואני הבטחתי לו שאני לא אחסיר יותר מהעבודה, נכנסתי לאוטו ונסענו.
***נקודת המבט של אור**
קמתי בבוקר לצד אלכס, התעוררתי לפנייה והסתכלתי עלייה כמה שניות, נתתי לה נשיקה וקמתי מהמיטה, צחצחתי שיניים והערתי את ליה לקום להתארגן לבית ספר, זה השבוע האחרון שלנו, הכנתי לי ואלכס קפה והלכתי אלייה למיטה, הערתי אותה בעידינות והיא פתחה עיניים בעדינות וחייכה אלי "קומי מאמי הכנתי לך קפה" אמרתי והיא התרומה והיא נתתי לה נישקה רכה על השפתיים, שתינו את הקפה והלכנו להתלבש, אחרי זמן קצר יצאנו כולנו החוצה, הורדתי את ליה לבית ספר ונסענו, יצאנו מהאוטו ונכנסנו לבית ספר, לפתע הטלפון שלי צילצל וזה היה ג'ק, הלב שלי דפק בצורה מפחידה, לא עניתי והכנסתי את הטלפון מהר לכיס "מי זה היה מאמי?" אלכס שאלה "זה.. סתם" מלמלתי, אלכס נכנסה לכיתה ונתנה לי מבט כשנשארתי בחוץ "אני תכף בא" אמרתי והלכתי לצד, התקשרתי בחזרה לג'ק "הלו" עניתי בשקט "אתה מנתק לי? לא יפה אור" הוא אמר וגיחך "מה אתה רוצה?" שאלתי בעצבים "אני צריך כסף, ואתה הולך" הוא קבע "לא אני לא עושה את זה יותר" אמרתי בעצבים "אני לא שואל אותך, אני אומר, נגמר לי כל הכסף" הוא אמר "אתה אמרתי שאני מסיים ואתה לא מתקרב אלי יותר" אמרתי בשקט אך הוא שמע שאני כועס "אליך אני לא אתקרב, אבל אלכס אין לי בעיה" הוא אמר בבטחון, הוא ידע שאני אעשה הכל רק שלא יפגעו באלכס "מה אתה צריך?" שאלתי, הוא צחק, צחוק של ניצחון "קודם תיפרד מאלכס, אני לא צריך שהיא תסתובב לנו בין הרגליים" הוא אמר והרגשתי רע "לא ג'ק בבקשה" התחננתי והוא לא היה מוכן לשמוע "תעשה את זה" הוא קבע.
יצאתי מבית ספר ואלכס התקשרה אליי עשרות פעמים, חיכתי לה מחוץ לשער בית ספר, לבסוף היא יצאה והתקדמה אליי במהירות "מאמי איפה היית? חיפשתי אותך" היא אמרה ושמה את ידה הקטנה על הלחי שלי, הורדתי את היד שלה בעדינות והיא הסתכלה עלי במבט לא מובן, משכתי אותה לצד , הסתכלתי על העיניים היפות שלה שאני כל כך אתגעגע אליהן, משכתי בידה שוב וחיבקתי אותה כל כך חזק, היא התנתקה ממני "אור מה קרה?" היא שאלה "אני מצטער אלכס" אמרתי "על מה?" היא שאלה בלבול "אני לא יכול להישאר" אמרתי וכל מילה שברה לי את הלב, כל כך רציתי להישאר ולקום כל בוקר ולראות אותה לידי "מה?" היא שאלה "אני פשוט לא יכול" אמרתי והחזקתי את היד שלה, אך היא התנתקה ממני בשנייה "אור אתה לא יכול ללכת, אני אוהבת אותך" היא אמרה והעיניים שלה התמלאו בדמעות "אלכס את חייבת להאמין לי אני מתחנן, אני גם אוהב אותך ואת לא מבינה כמה.." אמרתי והיא עצרה אותי "אז תישאר, אל תשאיר אותי לבד" היא אמרה ודמעה הצליחה לברוח מעינייה "אני לא יכול" הרגשתי את הדמעות חונקות אותי, אבל לא יכולתי לשחרר אותם "אתה לא יכול כל הזמן ללכת ולחזור, אני לא אסלח לך" היא אמרה "אני מצטער, אבל אני חייב ללכת, בבקשה אל תשנאי אותי" אמרתי "אני בחיים לא אשנא אותך" היא אמרה בעדינות "רק תבטיחי לי שלא משנה מה יקרה אל תשכחי אותי, תמיד תזכרי שאני אוהב ואוהב אותך כל החיים!" אמרתי וסובבתי את גבי ונכנסתי לאוטו, השארתי אותה לבד קופאת במקום בהלם, נתתי לעברה מבט אחרון ונסעתי.
YOU ARE READING
מה שיקרה יקרה
Romanceאלכס מקול לומדת בבית ספר תיכון שנה אחרונה , החיים שלה לא יציבים וקשים , כאשר אבא שלה לא נמצא בתמונה ואמא שלה לא "נורמאלית" . לאלכס יש חברה אחת טוב בשם הילי ואת אור גרין , אור היה החבר הראשון שלה להכל. שאיכשהו לא משנה מה הוא תמיד יצוץ בזמן הכי לא מ...
