המילים שלו הנחיתו עליי מעמסה של רגש, ואני לא יודעת אם זה רגש טוב או להיפך. מצחו שנצמד אליי העביר בי תחושה חמימה, התפללתי שהוא לא יזוז, אבל הוא זז, והתיישב לידי, קרוב מאוד, קרוב מדי. זה טוב או לא? "איך את מרגישה לגבי זה?" הוא שאל ורציתי לקבור את עצמי, כי אני פאקינג לא יודעת מה אני מרגישה או איך אני רוצה להמשיך איתו מעכשיו. "אני.. אולי אני.. אני לא.. כן? אני לא ממש יוד-"
"את לא יודעת?" הוא קטע אותי בעצבים.
"אל תתעצבן, לא עכשיו.." תחושת הפחד שהייתה אצלי לפני הנשיקה חזרה אלי, ופחדתי שיפגע בי, שיעולל לי משהו נורא. קמתי מהספה אך נחתתי בחזרה כאשר הוא משך את ידי כדי שאשב. "אל תלכי" הוא קבע עובדה, ואני לא בטוחה שאפשר לפעול נגד רצונו. ההבעה שלו הייתה לא מובנת. ברצינות, לא הבנתי מה הנער הזה רוצה או מרגיש.
"את בסדר?" הוא שאל לפתע.
"כן"
"תבטיחי"
"תעזוב אותי, תניח לי כבר." נאנחתי בקולניות.
"את רוצה להגיד לי שלא אכפת לך ממה שהיה כרגע?" הוא התכוון לנשיקה. בטח שאכפת לי, אפילו יותר מדי. אני מייחסת לזה יותר מדי חשיבות, טיפש אחד. "אני לא יודעת." שיקרתי. אני יודעת בדיוק מה אני מרגישה כרגע, אני יודעת טוב מאוד אם אכפת לי או לא ואני יודעת שאני רוצה שהשפתיים שלו יתלכדו סביבי שוב ושוב, מבלי שאף שפתיים של מישהי אחרת תהיה מלוכדת סביב שלו. "אז כזו את? מנשקת ובורחת? כמו זונה?" פאק. מה הוא חושב לעצמו שהוא מזכיר את המילה הזאת כל פעם מחדש בקשר אלי? הוא לא חושב שזה פוגע? אין לו רגשות?
"אתה בעצמך אחד כזה. שלא נדבר על כל שלל הבחורות שלך שספק אם הכרת אותן בכלל לפני שזיינת אותן בחדר שלך." אמרתי בחדות, קולעת דוך למטרה.
"את רוצה שהזרוע שלי תכה בך או מה?" הוא מילמל לעצמו והזדקפתי למשמע דבריו, מפוחדת יותר מהכל. רק שלא יפגע בי שוב, אלוהים, תמנע ממנו.
"אני סתם מטומטם, אל תקשיבי למילמולים שלי." הוא צנח עם גבו על הספה ונשען עליה באנחה כשרגליו הארוכות נוגעות ברצפה. הריב הזה או הויכוח הזה נשמע לי מגוחך מרגע לרגע, ואני באמת תוהה מי יכול על הבחור הזה שיושב מולי, מי הבן אדם שיכול להרתיע אותו ולגרום לו לפחד. אני מסכמת את השאלה שלי בתשובה הזו: אף אחד.
"תגידי משהו." הוא הפנה את מבטו לעברי לאחר שתיקה ארוכה.
"מה להגיד?" שאלתי.
"כל דבר." הוא שילב את ידיו על בטנו.
"כמו מה?" שאלתי שוב והוא קם מין הספה שעליה נשען והעביר את ידו בשיערו באנחה כבדה ומיואשת. "משהו כמו זה שאת דווקא כן אהבת את מה שקרה פה לפני כמה דקות, משהו כמו זה שאת מרגישה אלי משהו אחרי כל כך הרבה זמן, ושאת שמחה שסוף סוף נתת לזה לקרות" אין לו מושג שזה בדיוק הרגשות שלי והוא קלע בול למטרה. אני חושבת לעצמי האם כדאי להתוודות ולהגיד לו שאכן אני מרגישה אליו משהו, או להכחיש ולקבל בתמורה עקיצה גסה.
YOU ARE READING
Love Or False - Justin Bieber Fanfic
Romanceג'סטין ביבר הוא אחד מהכנופיות המסוכנות בעולם. פצצות, כלי נשק וסמים הם החיים שלו. אף אחד לא ידע שיתרחש בינו לבין ילדה בת שבע עשרה רומן. "את.. את משהו מיוחד. אבל אולי אני פאקינג לא מספיק טוב בשבילך, אולי מגיע לך מישהו אחר." הוא מתוודה. "אני רוצה להיות...
