נקודת מבט של אנג'לינה:
לא שמעתי קולות. הבית היה שקט, ושמעתי לפני שעה את הדלת ננעלת. אני בטוחה שג'סטין יצא, אז אני אקח את הסיכון ואצא החוצה, כי בשעה הזו ביזבזתי יותר מדי זמן בלחשוב על מה יקרה אם ג'סטין לא באמת הלך - ואצטרך להיתקל בו. אז החלטתי סוף סוף לצאת והכנסתי את כל הבגדים למזוודה שסידרתי רק היום, סובבתי את המפתח בתוך המנעול ויצאתי מהחדר.
נשמתי לרווחה כאשר הבית היה דומם, ג'סטין לא פה. הורדתי בקושי רב את המזוודה מהמדרגות והתקשרתי למונית שתבוא לאסוף אותי מהרחוב של ג'סטין. הנהג מסר שהוא יגיע תוך חמש-שבע דקות, אז מיד באתי לפתוח את הדלת, אך היא הייתה נעולה.
עמדתי לפחות עשר דקות בניסיון לחשוב מה לעשות - אולי לפרוץ את הדלת? או לקפוץ מהחלון? אולי להתחבא וכאשר ג'סטין יכנס אני אתנפל עליו ואעשה את דרכי החוצה בריצה? מסתבר שלא, כי אז המבט שלי תפס את מפתח הבית מונח על שולחן הסלון. אני מודה לאלוהים על כך שג'סטין שיכפל את המפתח שלו ואז ניגשת אל השולחן שבמרכז הסלון הגדול. אחזיר לו את המפתח מחר, אני אשים בלוקר שלו. הכנסתי את המפתח למנעול אך הוא לא נכנס עד הסוף. קימטתי את גבותי והוצאתי את המפתח כדי להפוך אותו על צידו השני. צווחה נוראית בקעה מקולי כאשר הדלת נפתחה ודמותו של ג'סטין הופיעה במפתן הדלת.
פסעתי כצה צעדים איטיים, נסוגים וחוששים לאחור. הוא עמד שם לשניה ולטש בי את עיניו, ולאחר מכן התעשת על עצמו והתקרב אליי לאט לאט. הלכתי לאחור. הוא התקדם עוד. ושוב פסעתי כמה צעדים לאחור, והוא שוב התקדם אליי.
הצעדים שלי נגמרו כאשר נתקעתי בשולחן הסלון. זהו, אין לי יותר לאן להתקדם. עצרתי את נשמתי כאשר הרגשתי את הבל נשימותיו החמות על פניי, כשהוא מביט בי מלמעלה.
שתקנו שנינו כשפעימות ליבי מאיצות מפחד. כמעט עמדתי לצרוח כשהוא פצה את פיו. "אל תעזבי, אני מתחנן". רק עכשיו הבנתי שהחזקתי את הנשימה שלי בפנים יותר מדי זמן, כי נשמתי לרווחה ופלטתי הכל. הלב שלי נרגע קצת והדפיקות החלו להאט. "אני מפחדת.." מילמלתי קלושות. מאיפה הכנות הזאת באה לי? אין לי מושג.
הוא נשך את שפתיו בכאב. "אל תפחדי ממני," הוא מילמל ותפס בידי בעדינות. "זה אני, ג'סטין"
השפלתי את מבטי, לא יכולה לסבול להסתכל בעיניו המתחננות ובפנים היפות תואר שלו. אני באמת תוהה למה הוא כל כך יפה, ואיך זה שאלוהים נגע בו כל כך חזק. "אל תורידי את הראש.." הוא מילמל והידק את אחיזתו החמימה ונעימה בידי. הרמתי את ראשי והוא תפס גם ביד השניה שלי.
הוא רכן אליי ואני הבטתי בו מקרוב יותר. זה הרגיש רגע קסום. העיניים שלו כל כך יפות. צבע דבש ובהיר כל כך מיוחד. הוא התכופף עוד יותר אל פניי. צמרמורת הורגשה בכל גופי כשהוא ריפרף עם שפתיו על הפה שלי. הוא לכד את השפה התחתונה שלי ומשך אותי לנשיקה. לא התנגדתי לדבר המדהים הזה. הנשיקה הייתה כל כך עדינה ואיטית והרגשתי שאני נמסה בכל פעם ששפתיו לופתות את שפתיי מחדש. הוא העמיק את הנשיקה והזיז אותי אל הספה כשהוא לא מתנתק ממני. הוא התיישב על הספה והושיב אותי עליו בעדינות, לופת את הלחי שלי ברכושניות. אני נשבעת שכל דבר שהוא עשה גרם לזה להיראות יותר אינטימי, רגיש ועדין. נשיקה עדינה מביבר. זה מה שזכיתי לו היום. לשפתיים שלו היו טעם נפלא, ולא התביישתי מפעם לפעם להעביר את הלשון שלי על השפתיים שלו.
הוא ניתק את שנינו והצמיד את המצח שלו לשלי. "אני לא יודע מה את עושה לי.."
"גם את לא יודעת מה את עושה לי" הוא המשיך.
"אבל אני נשבע אנג'ל, זה משהו טוב."
וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא סוף סוף קרא לי אנג'ל.
YOU ARE READING
Love Or False - Justin Bieber Fanfic
Storie d'amoreג'סטין ביבר הוא אחד מהכנופיות המסוכנות בעולם. פצצות, כלי נשק וסמים הם החיים שלו. אף אחד לא ידע שיתרחש בינו לבין ילדה בת שבע עשרה רומן. "את.. את משהו מיוחד. אבל אולי אני פאקינג לא מספיק טוב בשבילך, אולי מגיע לך מישהו אחר." הוא מתוודה. "אני רוצה להיות...
