אני קמה עם חיוך על הפנים, בעיקר בגלל השמש שביצבצה לי בחלון וגם בגלל אתמול. אני לא יודעת מה זה אומר עליי ועל ג'סטין, אבל אסף לא ידע על זה, אני לא אספר לו ואף אחד אחר לא יספר לו.
עשיתי את אירגוני הבוקר ולבשתי חולצה מכופתרת בצבע שחור - לבן - אפור משובצת, שמתי את נעלי הוואנס השחורות שלי. מרחתי שכבה דקה של מייקאפ וקצת סומק בצבע עדין, שמתי מסקרה שחורה ואודם אדום. ירדתי למטה במדרגות. "בוקר טוב אמא." חייכתי אליה ונעמדתי לצידה במטבח.
"בוקר טוב ילדונת," היא החזירה אליי חיוך. "הטוסט שלך על השולחן, שימי בתיק."
הכנסתי את האוכל לתיק. "איפה אבא?" קימטתי את גבותיי. "הלך לעבודה."
"למה אני כבר לא רואה אתכם בקושי? רק עברנו לפה ואני רואה אתכם לעשר דקות בלילה ואז סחוטה מעייפות אז אני חייבת לישון. כשאני קמה, רק את במטבח וגם זה לחמש דקות."
היא ליטפה את גבי והסתכלה עליי כאילו היא מנסה להגיד משהו אך לא מצליחה. "מה אמא?"
"למעשה אני ואבא נוסעים, בעוד שלושה ימים לקצה השני של העיר, עסקים."
פערתי את פי. "אמא אני לא מסוגלת לעבור יותר! רק הגענו, כמה מעברים עוד נעשה?"
"נסיכה, המצב הכלכלי שלנו תוסס וטוב, ואם אנחנו רוצים להישאר במצב הזה אנחנו חייבים להתגמש ולעשות את מה שצריך. זה כולל אותך יקירה שלי." היא ליטפה את גבי בחום. "לכמה זמן?" שאלתי. "חודש." היא ענתה והפה שלי נפער שנית. "חודש?!"
"את אפילו לא צריכה לנסוע איתנו, אנחנו נלך לחודש, נשהה בבית מלון ונחזור הביתה. אני מבטיחה לך שלאחר שנחזור אני ואבא נהיה נוכחים בבית הרבה יותר. בשביל זה באנו ללוס אנג'לס, כדי לקדם את העסק וכדי לא לנסוע כל חצי שנה למדינה אחרת. במקום זה עברנו לכאן לתמיד, ובפעם בחצי שנה נצטרך לנסוע לחודש למקום אחר בעיר, זה לא ביג דיל. את תהיי אצל אחת החברות שלך, אני בטוחה שאחת מהן תשמח לקבל אותך לחודש." היא חייכה אליי בעצב ואני..? בלב שלי התחוללה סופה.
"איפה אהיה?"
"תשאלי את אנאבל. היא ואמא שלה יקבלו אותך בזרועות פתוחות," היא חיבקה אותי. "את בסדר?"
"עד כמה שאפשר.." מילמלתי אל תוך הכתף שלה, מתפללת בכל ליבי שלא תזלוג דמעה מעיני ואז תגרום לי לחשוב שאני בכיינית, תמרח לי את כל האיפור ותשבש לי את היום.
"תשמרי על עצמך כשלא נהיה פה, טוב אן?"
"טוב אמא" ומיד מיהרתי אל הדלת, יודעת שעליי למהר כי ביזבזתי זמן. "יהיה לך קר, כי סריג!" אימי צעקה לי מהמטבח. מיהרתי אל המדרגות, עולה ונכנסת לחדרי, פותחת את הארון ומוציאה סריג שחור. הכנסתי אותו לתיקי וירדתי למטה, אומרת ביי חטוף לאימי ורצה ברחוב. הצצתי בפלאפון והשעה הייתה חמישה לשמונה, יש לי רק חמש דקות. קיללתי משהו לא ברור ופניתי שמאלה ברחוב, מאטה את הקצב של הריצה מאחר ונגמרו לי הכוחות. פניתי ימינה ומיד נכנסתי לשער בית הספר, ובפעם הראשונה מאז שהגעתי לכאן קיללתי ושנאתי את העובדה שתיכון לארנס כל כך גדול כי אני צריכה עכשיו לרוץ בכל כוחי כדי להגיע לכיתה שלי.
YOU ARE READING
Love Or False - Justin Bieber Fanfic
Romanceג'סטין ביבר הוא אחד מהכנופיות המסוכנות בעולם. פצצות, כלי נשק וסמים הם החיים שלו. אף אחד לא ידע שיתרחש בינו לבין ילדה בת שבע עשרה רומן. "את.. את משהו מיוחד. אבל אולי אני פאקינג לא מספיק טוב בשבילך, אולי מגיע לך מישהו אחר." הוא מתוודה. "אני רוצה להיות...
