Love Or False - Justin Bieber Fanfic

פרק 35 - בוגד תמיד נשאר בוגד

אני מתנתקת ממנו לאחר חצי דקה של נשיקה סוחפת. "ג'סטין.."

"אני אבין אם תרצי לזרוק אותי לעזאזל," הוא תופס בכתפיים שלי, מתכופף ומביט בי מבט ממושך. "אבל אני לא אוותר כל כך מהר."

"למה אתה עושה לי את זה כל פעם מחדש?" אני שואלת ומנמיכה את קולי.

"כי אני מטומטם. אולי אסור לי להשתכר." הוא מהרהר בינו לבין עצמו.

"אתה באמת חושב?" אני שואלת אותו בגיחוך מזויף.

"את מאמינה לי שאשתנה?" הוא שואל ואני נכנסת לתהיות.

אני חושבת על כך, האם אני באמת מאמינה לו? הוא שובה אותי כל פעם מחדש, זה נכון, אבל אולי אני לא באמת מאמינה שיש בו את הכוח להיות נאמן לי עד הסוף.

"לא," אני משיבה לאחר דקה של שקט. "לא כל כך."

הוא מושך בשיערות ראשו, מסתובב ובועט בארונות.

"דיי," אני אומרת לו. "אל תתנהג כמו משוגע."

הוא מסתובב אלי בחדות ומפנה אלי את אצבעו, "את תראי, את תראי. אני עוד אוכיח לך."

ברור.

אני שוב מביטה בשעון שבטלפון שלי, השעה עשר וחמישה. אני מתלבטת אם ללכת, אולי כדאי לי להיות לצידו של ג'סטין. רגע- לא. הוא צריך לחטוף קצת על הראש.

אני שוב מניחה את התיק שלי על גבי. "לאן זה?" הוא שואל כשהוא יושב על המיטה בשילוב אצבעות.

"בית ספר." אני משיבה וכמעט עומדת לצאת.

"אני לא מסכים לך," הוא אומר ואני נעצרת. מה? באיזה זכות?

אני מסתובבת אליו ועל פני הבעה כעוסה. "אל תסתכלי עלי ככה, את עדיין צריכה להחלים." הוא אומר והדאגה ניכרת בקולו.

"אני יכולה ללכת," אני אומרת בסופו של דבר. "מרגישה הרבה יותר טוב."

הוא נאנח, "דיי, תקשיבי לי פעם אחת!"

"אני לא רוצה להקשיב לך יותר." אני משיבה בסרקזם והוא מסתכל עלי בהבעה לא מובנת. אולי זה כעס.

אני יוצאת מהחדר בטריקת דלת, יורדת במדרגות, פונה אל הדלת ויוצאת החוצה, לא לפני שאני מוודאת שהמפתח המשולד נמצא בתיקי.

אני עושה את דרכי אל תחנת האוטובוס שלמדתי כבר איפה היא ולאן הקווים בה מובילים. אני מחכה חמש דקות ולאחר מכן מגיע האוטובוס שלי, שבו אני מתיישבת במושב האחורי, תוקעת את האוזניות שלי באוזניים ומאזינה למוזיקה האלוהית של חליל.

Playtime is over, over.
I got no time to play no games with you.

אוי, חליל תהיה שלי.

Well girl I guess it's just a part of love
But I hope you know that you're the one I'm dreaming of...

אני נכנסת אל תוך שער בית הספר, מכניסה את האוזניות לתיקי והולכת לעבר המסדרון הגדול. אני פונה ימינה ונכנסת אל הדלת של כיתתי, יא'2.