"איך קוראים לך?" הנערה החדשה, ג'סטין, הפתיעה את קייסי בשאלתה. למה היא העדיפה לשאול אותו את השאלה הזאת מאשר לצאת לכיתה בהפסקה? קייסי לא הצליח להבין את ההיגיון שלה. היה לה חיוך אופטימי מדי על הפנים, שנשאר גם כשהסתובבה לתיקה התלוי על הכסא והוציאה ממנו את קופסת האוכל שלה. "אני ג'סטין." היא התחילה כששמה לב שקייסי לא מתכוון לענות.
"שמעתי." הודה. "אני קייסי." הוא הציג את עצמו בלית ברירה.
"נחמד להכיר אותך, קייסי." היא אמרה וגרמה לו להרים גבה בפליאה. זה דבר לא שכיח לשמוע ממי שפוגש אותו לראשונה. זה דבר שמעולם לא שמע, מאף אחד.
כן, כנראה שזו הסיבה שעניינה אותו כל כך.
היא לקחה ביס קטן מהכריך שהביאה מהבית ובהתה בלוח תוך כדי. היא שתקה. כנראה שכבר נגמרו לה הדברים לומר. אולי עכשיו הגיע הזמן שלו להחזיר מחדש את השיחה שנקטעה.
"מה..." האמת שהוא די חשש שפתאום יפלוט משהו לא במקום ויוכיח לה את מה שכל בית הספר הבין- שהוא ממש לא טיפוס של חברה.
"הממ?" היא פנתה אליו תוך כדי לעיסה מהירה בניסיון לפנות לעצמה את האפשרות להחזיר לו במילים אמיתיות.
"לא משנה." הוא התיישר ותפס לעצמו את החוברת שקרא לפני השיעור, שהסתיר מתחת למחברת ולקלמר שלו.
"לא, לא, תגיד." היא פינתה את פיה והניחה את הכריך שלה חזרה בשקית. היא נשענה עם ידה על משענת הכסא והתעניינה בכנות לשמוע מה רצה לשאול.
קייסי הופתע מכך. אף אחד מעולם לא התעקש להקשיב לדבריו.
"מה גרם לך לא להקשיב לתום?" שאל.
"מאיזו בחינה?" שאלה חזרה.
"הוא אמר לך לא להתקרב אליי." השיב והיא גיחכה." למה את צוחקת?" הוא העלה חיוך לא ברור על פניו בעקבותיה והתקשה להבין האם זה סימן טוב או רע.
"אני לא נוהגת להקשיב לאנשים סתם." היא הודתה. "אני מאמינה ברושם ראשוני שלי, לא בדעות של אחרים."
"זה לא קצת נאיבי?" הוא שאל אותה במחשבה מעט מרחמת. הוא תהה, מה אם תסמוך על מישהו והוא ישחק בה? מה אם ינצל את העובדה שהיא מאמינה? זה... לא ממש בסדר.
לפחות עכשיו קייסי שמח שהחליטה להיתקע דווקא עליו. הוא הכיר את עצמו טוב מאוד, וידע שהוא בחיים לא ינצל חולשה של מישהו נגדו. זה חסר כבוד, ואדם שאין לו כבוד, לא ראוי להיקרא אדם.
"אל תחשוב שאני מאמינה לכל אחד." היא הרגיעה את דאגתו. "יש לי עין מאוד טובה לאנשים. אני יודעת מי משקר ומי לא."
"תום שיקר?" קייסי שאל. הוא קיווה מאוד שתגיד כן ובכך תגרום לו להודות לאלוהים שסוף כל סוף יש מישהו שלא מעריץ אותו. וקייסי לא מרבה להודות לאלוהים, רק במקרים חשובים באמת, כשיש לכך סיבה נבונה.
YOU ARE READING
העורב
Teen Fiction- זוכה פרס הוואטיס לשנת 2016! - קייסי קַלֵאַה הוא נער בן שבע-עשרה שאף אחד לא מכיר. זאת אומרת, כמובן, מכירים אותו- הילדים מבית הספר, המורים, המוכר מהמכולת... אבל אף אחד לא באמת מכיר אותו. כמעט ואף אחד לא שמע את הקול שלו. אף אחד לא יודע איפה הוא גר, א...
