קייסי קרא לשמיים בקול שבר. קולו היה חזק וגדול דיו, שהצליח להבריח את להקות הציפורים ששכנו על ענפי העצים הגבוהים. כולן היו ציפורים לבנות או חומות, אף שחורת נוצה לא התקרבה אליו. לא עכשיו.
השבר נגרם מהכאב החד שהרגיש בכף ידו, שזרם בעורקיו מהפרק עד המרפק, והקשה עליו לזוז עד כדי כך שבקושי נשם. הוא חשף לפניו את ידו והיא הייתה שחורה-אפורה כאבקת שריפה. ציפורניו הושחזו והתכהו וכמעט לא דמו לעצמן יותר. על שורשי שיערות גופו התווספו מה שנראו כנוצות המתחילות לצמוח ולצאת אל האוויר.
המראה היה קשה לעיכול, למרות שכבר צפה בו פעם, כשאביו חשף לפניו את צורתו כאלאלה שלם, עכשיו זה הרגיש ונראה שונה. הפעם זה היה הוא, הופך לאחד.
הכאב פסק ברגע, ובמצמוץ יחיד חזק להביט בידו שהייתה חלקה וחומה כבדרך כלל. זה היה מוזר. זה הרגיש אמיתי כל כך.
הוא התרומם וקם על רגליו, ונשם נשימות עמוקות בכדי להירגע.
הגיע אל אוזניו קול הרשרוש שלא נשמע כאחד טבעי, הנוצר במדע עם משב רוח חורפי שכהומו הציפו את האוויר. הוא הסתובב לאחור, ושם לב שמישהו, מישהי, מסתתרת מאחורי עץ הקרוב לשורת שיחים ארוכה וסבוכה.
"ג'סטין?" זו הייתה האפשרות היחידה שהייתה לו בכדי לשער מי נמצאת שם בקרבו. כאשר החל להתקרב אליה הוא היה בטוח, זו הייתה בחורה. לא איזו חיית יער שתהיה לו לטרף, או חיה פראית אחרת שתשמח לפשוט את עורו לקינוח.
זו הייתה בת אדם. מזמן הוא לא ראה אחת, אם אפשר לומר שיומיים נחשבו כנצח. בעיניי המתבונן זה הכל יחסי. בשבילו, זה הרגיש כאילו פגישתו הראשונה עם ג'סטין הייתה לפני שנים, כאילו הוא מכיר אותה תקופה נכבדת, למרות שהחליפו מבטים לפני פחות משבוע, תחושה משונה.
הוא קיווה לגלות שזו היא. כך לא יצטרף להריץ בראשו מי זו, למען השם, ומה רצונה. וגם, עוד חברה מוכרת לא תזיק, אפילו אם טכנית הוא מחויב להשלים את המסע לבד.
הבחורה נכנעה לדבריו כששמה לב שהבחין בה, אך שיערה השחור הארוך והגלי שגלש על גבה וכתפיה הודה שהייתה מישהי שלא הכיר. בעצם, אולי דווקא כן הכיר, אך לא רשמית, בשיחה של פנים אל פנים והכרה אמיתית. היא סובבה אליו את ראשה ומבטה לא היה מאיים. עיניה הכהות הגדולות בחנו אותו היטב. שפתיה האדומות המלאות הקרינו חיוך המתקשה להישמר רציני. גופה היה חטוב, והיה אפשר להבחין בכך למרות שכמות הבגדים שהחמים אך המלוכלכים מבוץ והספוגים ממים ששמה על עצמה. ציפורניה נצבעו שחור, והוא שם לב לכך והתעניין. רוב הבנות שהוא הכיר העדיפו אדום או ורוד. לבן במקרה של ג'סטין (גם אצלה הבחין בכך).
"את לא היא." קייסי אמר זאת רק כדי לוודא עם עצמו.
"נכון." קולה לא היה רך כמו של ג'סטין, אך היה לו מין טון מרגיע שכזה.
YOU ARE READING
העורב
Novela Juvenil- זוכה פרס הוואטיס לשנת 2016! - קייסי קַלֵאַה הוא נער בן שבע-עשרה שאף אחד לא מכיר. זאת אומרת, כמובן, מכירים אותו- הילדים מבית הספר, המורים, המוכר מהמכולת... אבל אף אחד לא באמת מכיר אותו. כמעט ואף אחד לא שמע את הקול שלו. אף אחד לא יודע איפה הוא גר, א...
