"קייסי?" נשמעה לפתע קריאה לעברו מרחוק, קריאה שבסיס קולה נשמע לג'סטין מעט מוכר. כשעזבו את הגלגל הענק, והערב המשיך לרדת עד שכבר החשיך, והאורות הצבעוניים כבר נדלקו להאיר את השבילים שנוצרו בין הדוכנים השונים ביריד, נעצרו למשמע קולה של הנערה הצעירה שתפסה אותם הולכים לקראת האזור עליו עדיין לא החליטו בדיוק.
ג'סטין התקשתה להבין, מי זו יכולה להיות? ולמה היא בטוחה ששמעה אותה בעבר?
אולי כי זה היה נכון.
כשהסתובבו שניהם כאחד לעברה, והיא ניגשה לקראתם בריצה זריזה, שמה לב.
עיניה היו גדולות, עורה שחום מעט, שיערה שחור גלי ומסתרך בדיוק אל קו מותניה. היא לבשה שמלה כהה הולמת, מגפיים גבוהים מתאימים ושרשרת בעלת צבע זהב, ספק אם אמיתי, על צווארה. היא חייכה בשיניים חשופות לבנות בין שפתיה האדומות המלאות, וזגזגה במבטיה הנרגעים ככל שהסתכלה יותר.
"היי." היא אמרה, משתדלת שלא להראות שנוכחותה של ג'סטין לא בדיוק נעמה לה.
"היי." קייסי העלה חיוך מחייב לכזו פגישה מקרית.
הנערה הגישה את ידה אל ג'סטין. "היי, אני סוניה." היא הציגה את עצמה לפניה, כי קלטה את מבטה הלא ברור עליה.
"ג'סטין." היא שיחקה לפי קוד הנימוס המקובל. "אני מאמינה שיצא לי לשמוע עלייך." היא הוסיפה לומר, וסוניה הנהנה כמקבלת את הידיעה או משתתפת באותה חוויה. שתיהן, כך כל הנמצאים שמו לב היטב, השתדלו לשכוח מהפעם ההיא בה באמת נפגשו פנים אל פנים, מול ביתה של ג'סטין, כשהיא חשופה בזהותה השנייה בפני שניהם, וכשסוניה ממהרת להרחיק משם את קייסי כמה שיותר מהר עד כמה שאפשר.
אכן, לא נסיבות נעימות במיוחד. זו הסיבה שהתעלמו מהן.
"אני מקווה שרק דברים טובים." סוניה אמרה ופזלה לכיוונו של קייסי לאישור. הוא, ששם לב למתח שלהן וחזה אותו עוד כששמע את סוניה קוראת לו, הנהן והודה שלא לכלך עליה מעולם. "זו תהיה שאלה ממש מטופשת, אבל ככה נהוג- מה אתם עושים כאן?"
"באנו לדוג." קייסי השיב לה, וקיבל מבטים מבולבלים משתיהן. "שאלה מטופשת תקבל תשובה מטופשת." הסביר, ואלו העלו חיוך.
"כן, זה- זה די מובן מאליו מה אתם עושים כאן." היא גיחכה באילוץ. "לבד."
"את כאן לבד?" קייסי שאל ותוך כדי התעלם מההערה הברורה שסוניה זרקה לעברם בתהייה.
"לא, אה," היא סובבה את ראשה לאחור בחיפוש אחר מישהו. "אני עם ההורים שלי, ואח שלי." השיבה. "ראיתי אותך ובאתי להגיד שלום." היא סיפרה. "ובכלל לא ידעתי שאתה טיפוס של אירועים המוניים כאלה."
"אני לא, לא ממש." הוא הסכים. "אבל ג'סטין שכנעה אותי לבוא, והיא- טוב, אי אפשר להגיד לה לא."
YOU ARE READING
העורב
Teen Fiction- זוכה פרס הוואטיס לשנת 2016! - קייסי קַלֵאַה הוא נער בן שבע-עשרה שאף אחד לא מכיר. זאת אומרת, כמובן, מכירים אותו- הילדים מבית הספר, המורים, המוכר מהמכולת... אבל אף אחד לא באמת מכיר אותו. כמעט ואף אחד לא שמע את הקול שלו. אף אחד לא יודע איפה הוא גר, א...
