-לוק-
אני שוכב במיטה ומסדר את המחשבות שלי בראשי כבר שעות, בחצי מהזמן הקשבתי למוזיקה, וחצי השני פשוט ישבתי וחשבתי.
אחרי דיון מעמיק עם עצמי ואנוכי הגעתי למסקנה חותכת שמה שקרה עם אשטון היה מעשה חד פעמי והריגוש שהרגשתי היה רק ריגוש מעצם העובדה שנשקתי בחור. שום דבר מעבר לזה.
אני מעקל את כל מה שקרה ומחליט ללכת לאלישה ולהתנצל על זה שהייתי מניאק לאחרונה- בעיקר היום.
אני יוצא מהבית שלי ולוקח את הדרך הקצרה- גם כי היא קצרה יותר וגם כי אני לא אצטרך לעבור בדרך ליד הבית של אשטון.
אני מגיע לבית של אלישה כעבור רבע שעה, ודופק בדלת.
את הדלת פותחת אימא של אלישה, "שלום לוק,"
"שלום גברת מקלונלד."אמרתי בחיוך מנומס,
"אלישה בבית?" הוספתי,
"כן, היא בחדר שלה, אתה מוזמן להיכנס," היא אמרה והלכה למטבח בזמן שאני נכנסתי לבית ועליתי במדרגות לחדר של אלישה, דפקתי על הדלת וחיכיתי לתשובה.
"מי זה?" שמעתי את קולה של אלישה קורא,
" זה אני, אני יכול להיכנס?" אני שואל,
כמה שניות מאוחר יותר, הדלת נפתחה ובכניסה עמדה אלישה.
שיערה אסוף בקוקו מרושל, והיא לובשת מכנסי פיג'מה משובצים בצבע כחול וטי שירט לבנה- ולמרות זה היא הייתה יפהפייה.
לא כמו אשטון.. תת המודע שלי מצייץ.
"כן," היא אומרת באטימות ומפנה לי את הדרך להיכנס.
אני נכנס לחדר וסוגר אחרי את הדלת לפני שהיא מתיישבת על המיטה ומסתכלת עלי,אני מתיישב על כיסא המחשב שלה ומחכה שהיא תתחיל לדבר.
"אתה לא חושב שאתה חייב לי כמה הסברים, כמו למשל, למה היית כל כך מגעיל אלי היום?" היא שואלת בקול קר ומשלבת את ידיה הקטנות על החזה שלה.
"שיי-" היא קוטעת אותי,
"אל תקרא לי ככה. לא עד שתסביר את עצמך."היא אומר באטימות, האטימות הזאת מחרפנת אותי.
אני רוצה שהיא תצעק שהיא תכעס, שהיא תבכה, שהיא תקלל, אני רוצה שהיא תראה כל סוג של רגש.
"אלישה, אני קצת מוטרד לקראת המבחנים," אני אומר וקם מהכיסא מתקדם למיטה מתיישב עליה, קרוב לאלישה.
"בולשיט, יש לך ציונים מעולים, אתה אף פעם לא טרוד ממבחנים .." היא אומרת ועכשיו אני שומע את הכעס במילותיה ונרגע קצת.
לראות אותה אטומה היה הסיוט בהתגלמותו, היא נראתה כאילו בכלל לא אכפת לה, וזה שיגע אותי.
"אם אתה רוצה שאני אחשוב על לסלוח לך אתה צריך קודם כל לומר את האמת." היא מוסיפה.
"שיי, עוברים עלי הרבה דברים כרגע.." אני אומר.
בכנות כל הדרמת אשטון הזאת היא חתיכת כאב ראש..
"כמו מה?" לרגע הבעת פניה הופכת מכועסת לדואגת,
אממ, אני חושב שאני הומו ומאוהב באשטון, אה כן ונישקתי אותו- למעשה זה קרה מוקדם יותר היום, "אני לא רוצה לדבר על זה.." אני אומר,
"ברור שלא," היא אומר בזלזול,
"רגע," ההבנה מכה בה והיא שואלת,
"אתה נפגש עם מישהי אחרת מאחורי הגב שלי?"היא שואלת ותודה לאל שהיא אומרת מישהי, כי עכשיו אני מרגיש פחות רע על זה שאני משקר.
"לא, ברור שלא," אני מבטל את דבריה.
אני לא נפגש עם מישהי.. אני נפגש עם מישהו,ואנחנו גם לא בדיוק נפגשים רק התנשקנו פעם אחת, ככה שזה לא בדיוק שקר...נכון?
היא לא מגיבה במשך כמה שניות ואני מתפלל שהיא קנתה את זה,
"אתה מבטיח לי?" היא שואלת,
"כן." אני עונה והיא מתקרבת אלי ומחבקת אותי, אני מחבק אותה בחזרה והיא נשענת קרוב יותר לחזה שלי.
אני מניח את אצבע שלי מתחת לסנטר שלה ומרים את ראשה ככה שמבטנו יצטלבו.
"אני לעולם לא אעשה דבר כזה..." אאני אומר, שוב...
היא מתרוממת על קצות אצבעותיה ומניחה את שפתיה על שלי.
זה מרגיש כלום לעומת הנשיקה עם אשטון.
אבל אני יודע שהנשיקה עם אשטון הייתה רק ריגוש של הרגע. ריגוש של לנשק בחור בפעם הראשונה. ריגוש של לנשק מישהו אחר בזמן שיש לך חברה- זה לא באמת היה רגשות ואם הייתי מנשק כל אחד אחר במקום זה היה מרגיש אותו הדבר.
טוב אולי לא יודע, אבל מקווה..?
"שיי, תסכימי לצאת איתי לדייט מחר?" שאלתי את אלישה,
"דייט?" היא צחקקה,
"הרבה זמן לא היינו בדייט," היא הוסיפה,
"נכון.."אמרתי,
"אוקי, אני אגיע מחר בשמונה לאסוף אותך.." אני מוסיף ומחייך.
---------------------------
שאלות:
1. מה אתם חושבים על הסיפור עד עכשיו? על הדמויות, עלילה וכו׳..
2. מה אתן חושבות על הדייט, לאן הוא יקח אותה? מה יקרה שם?
