-אשטון-
התעוררתי מחובק בזרועותיו של לוק על מיטת בית המלון והסתובבתי כך שעכשיו מבטי היה מופנה אליו.
הוא נראה שלו כל כך בזמן שישן, ולא הצלחתי להחליט האם להעיר אותו או לתת לו להמשיך לישון.
בסופו של דבר בחרתי להעיר אותו, לכן תחילה נישקתי את הלחי שלו, לאחר מכן את המצח, את האף ואת הלחי השנייה עד שהגעתי לשפתיים שלו, שפתיו נמתחו לחיוך מתחת לשלי, וכך ידעתי שהוא ער.
"בוקר טוב," מלמלתי כנגד שפתיו והוא נהם בתשובה.
קמתי ראשון לצחצח שיניים, הרגשתי חסר ביטחון עם הבל פי על הבוקר.
הוא קם מיד אחרי והלכנו לחדר האמבטיה להתארגן לקראת הפגישה שלנו עם האמרגן החדש שלנו.
אתמול, אחרי שקאלום ומייקל הגיעו לחדר שלי ושל לוק, הלכנו כולנו לאכול פיצה, ולוק סיפר לנו שהיום נלך לפגוש את האמרגן העתידי שלו.
"אני עדיין לא מאמין שאתה כאן." הוא מלמל בזמן שחיכך את ראשו בשקע שבצווארי.
חצי שעה לאחר מכן היינו שנינו לבושים ומוכנים, אז התקשרנו לקאלום ומייקל בדרכנו אל המעלית.
"היי, אתם מוכנים?" שאלתי כשמייקל עונה לטלפון,
"אוי שיט אש, מה השעה?" הוא שאל בקול ישנוני,
"ברצינות? רק עכשיו התעוררתם?" שאלתי,
"מצטערים, תעלו לחדר שלנו בינתיים." הוא אמר,
"אנחנו נלך לקנות קפה," אמרתי,
"גם אפשרות," מלמל,
"עוף להתארגן מייקי!" הרמתי את קולי,
"טוב,טוב, ביי." אמר,
"ביי," מלמלתי וניתקתי את השיחה,
"מה?" שאל לוק,
"הם התעוררו רק עכשיו." מלמלתי מאוכזב,
"שני אידיוטים," אמר בחיוך ואוטומטית חייכתי גם אני,
"בוא נלך לקנות קפה." אמרתי ושלבתי את אצבעותיי באצבעותיו כשצעדנו החוצה מהמעלית לכיוון הכניסה לבית המלון.
לוק העיף מבט לידינו המשולבות וחייך, "אני אוהב את זה." אמר.
אנשים העיפו בנו מבטים לא פעם וזה גרם ללוק לאי- נוחות, הבנתי את זה ושחררתי את ידי מידו, אבל הוא מיד לקח את ידי בחזרה.
"שלום," אמרתי למלצרית הבלונדינית שקיבלה את פנינו בסטראבקס,
"שלום, במה אוכל לעזור לכם?" שאלה בחיוך,
"ארבע קפה בבקשה," אמרתי,
"כבר יגיע, חתיך" היא אמרה וקרצה לי,
ראיתי את לוק מזווית עיני, הוא היה עצבני, הוא קינא.
אהבתי את זה, זה גרם לו להראות חמוד, הוא נצמד אלי יותר וניקר את הלחי שלי.
"מקנא, הא?" לחשתי לו בחיוך שובב,
"סתום אש," אמר ונישק אותי,
"אחמ אחמ," שמעתי את המלצרית משתעלת באי נוחות,
התנתקנו והיא הגישה לנו את ארבעת כוסות הקפה,
המלצרית הייתה די מובכת, זה היה דיי ברור מכיוון שלחיה נצבעו בורוד.
"להתראות, תודה שקניתם בסטארבקס." היא אמרה ברשמיות.
לוק ואני לקחתנו את ארבעת כוסות הקפה ויצאנו מבית הקפה.
המחשבה המטרידה על מה אני ולוק הדהדה שוב ושוב בראשי בערך מהרגע שהתעוררתי.
והסקרנות הרגה אותי.
"לוק, אני ואתה, מה אנחנו?" שאלתי,
"מה זאת אומרת?" הוא שאל מבולבל,
"אני אנסח את השאלה שלי מחדש, אנחנו ביחד?" שאלתי מסתכל על הקרקע,
"אני חושב שכן, אתה רוצה שנהיה ביחד?" שאלתי,
"כן." עניתי,
"אוקי חבר (boyfriend)," אמר וצחקק,
צחקקתי גם אני וגלגלי את עיני, "אתה כל כך בוגר.
