-לוק-
ישבתי במכונית שהשאלתי מג'ייק, לחוץ מתמיד.
אני מתחיל להתחרט על זה שאני הולך לנשף. ועל זה שאני הולך לנשף עם אלישה ולא עם אשטון.
אני מתכוון, אני אוהב את אלישה ואני לא רוצה לפגוע בה ואני בטוח שללכת איתה לנשף יהיה מדהים.
אבל אשטון...
אני מרגיש שאני חוזר על עצמי כמו תקליט שבור, שוב ושוב אותם הדברים.
אבל זהו. היום זה נשף הסיום שלי, כלומר, בעוד כמה ימים אני ואלישה נפרד. רק שהיא לא יודעת את זה.
כשהגעתי לבית של אלישה ודפקתי בדלת הוריה פתחו.
הם הזמינו אותי להיכנס ואמרו לי לחכות לאלישה שתרד עוד מעט.
שתי דקות לאחר מכן היא ירדה במדרגות.
היא הייתה יפהפייה. עיניה הכחולות היו מאופרות, לחייה סמוקות ושפתיה ורודות.
שערה הבלונדיני היה חצי אסוף חצי מסולסל והיא לבשה שמלה כחולה עם מחשוף לא כלכך עמוק שהייתה צמודה עד מותניה ולאחר מכן נשפכה עד הרצפה והסתירה את נעלי העקב שלבשה.
"שיי, את יפה כל כך." אמרתי.
ומיד רגשות האשמה תקפו אותי.
לעזאזל עם זה. היום אני הולך ליהנות. אני לא הולך לחשוב יותר מידי. לא על אשטון. לא על אלישה. לא על אף אחד ולא על שום דבר.
אחרי שהצטלמנו יצאנו למכונית.
כמה שעות מאוחר יותר, אחרי כמה כוסות פונץ' הייתי קליל יותר. פיכח פחות.
רקדתי, נהניתי ולא חשבתי יותר מידי.
בסוף הערב, הייתי שיכור יותר וכך גם אלישה. אבל זה לא הפריע לי.
אני ואלישה הלכנו לאפטר אצל טיילור בורקס ועד מהרה מצאנו את עצמנו בחדר אקראי מתמזמזים.
אני מנשק אותה ברעבתנות ומצמיד אותה לקיר שאריות של פונץ' ואלכוהול מהולים בנשיקה שלנו.
אני יודע שמה שאני עושה זה לא בסדר, אבל זה לא מונע מימני להמשיך.
אני יורד ומנשק את צווארה והיא נאנחת קלות בזמן שאני מתחיל להוריד את כתפיות שמלתה.
אני מעביר את ידי מטה על ידיה ולאחר מכן עובר לגבה התחתון ומשם לישבנה.
אחרי מספר שניות ידי עלו בחזרה במעלה גבה והחלו פותחות את רוכסן שמלתה.
שמלתה נפלה על הרצפה מגלות את גופה העירום למחצה.
שדיה חופשיים מחזייה ותחתוניה הראו שלא צפתה למאורע כזה הלילה.
ידעתי שאני צריך להפסיק אבל לא הפסקתי.
ידי נחו על מותניה בזמן שדחפתי את שנינו על המיטה.
