Forbidden Love

פרק 12

*מצטערת מראש אם יש שגיאות*

"לא, אין מצב." קבעתי. אין שום סיכוי שאני ישנה בחדרו. לא יקרה. "אמור, למה להתווכח? בחוץ את לא יכולה לישון, כי אם יתפסו אותך תקבלי כמה הזהרות שלא כדי שתקבלי. עדיף לך לישון אצלי כי כבר שעת כיבוי האורות הייתה לפני שעה." כריסטיאן אמר ועדיין לא שיניתי את דעתי.

"לא." אמרתי בהחלטיות וכריסטיאן גלגל את עיניו. "אני לא שואל אותך, בואי." הוא אמר ובזאת תפס בידי ומשך אותי אחריו. "כריסטיאן, תשחרר." ביקשתי בלחש כדי שלא ישמעו אותנו. "תפסיקי. אני לא אשם איתך, אני רק אתן לך את המיטה שלי בשביל שיהיה לך איפה לישון." הוא אמר וירדנו במדרגות לרחבת הכניסה.

הוא התקדם לדלת שמובילה אל חדר המורים וחדר המנהל. "לאן אתה הולך?" שאלתי חוששת מזה שאנחנו הולכים על יד המורים והמנהל. "תרגעי. אין פה אף אחד וחדרי השינה של המורים נמצאים בהמשך." השיב לשאלתי ופתח את הדלת. נכנסנו אל המסדרון, עוברים על יד חדר המורים ולאחר מכן על יד חדר המנהל.

המשכנו ללכת עד סוף המסדרון, בו כריסטיאן פתח את הדלת שנמצאת שם, ונכנסו אל רחבה גדולה מלאה בדלתות. "אין מצב שאני נשארת כאן." אמרתי לאחר שהבנתי שכל המורים ישנים אחד ליד השני. כריסטיאן התעלם מדבריי והתקדם אל פינת החדר הגדול, פתח את הדלת שנמצאת שם ונהכניס אותי פנימה. "תרגעי כבר, אמור. תשני פה ומחר אדאג שלא יראו אותך." הוא אמר וסגר את הדלת אחריו. "איך אני אשן? אפילו פיג'מה אין לי." אין לי פיג'מה, היא בחדר ואני לא מוכנה לישון עם הבגדים שאני לובשת; ג'ינס וחולצה. "אני אביא לך מכנסיים וחולצה. רק תסתמי ותעלי על המיטה." אמר והנדתי בראשי לשלילה.

"אין סיכוי." קבעתי. "לחץ. הכל בסדר." הוא ניסה להרגיע אותי אף עדיין לא הסכמתי להישאר. "טוב, אני משאיר לך חולצה ומכנסיים," אמר תוך כדי שהוא לוקח מפתח. "תעשי מה שבראש שלך, אבל מכאן את לא יוצאת." אמר כשהוא יצא וסגר אחריו את הדלת. רצתי אל הדלת מנסה לפתוח אותה אך לא הצלחתי.

הוא נעל אותי בפנים. אוח, אני שונאת אותו. הבטתי מסביבי ועיניי קלטו שעון שמונח על שידה והשעה הראתה שעכשיו שתיים עשרה וחצי. חלצתי את נעליי, מתלבטת מה לעשות עם הבגדים שלי. לבסוף, החלטתי לשים את המכנסיים שכריסטיאן הביא לי ולהשאר עם החולצה שלי.

קשה לי להאמין שאני באמת מקשיבה לו ונכנסת אל מיטתו. זה לא צריך לקרות, זה לא אמור לקרות. מה לעזאזל אני עושה? נאנחתי ונשכבתי במיטתו, מתכסה עם השמיכה המחממת שלו ולאט לאט אני שוקעת בשינה עמוקה.

****

קולות שנשמעו מבחוץ העירו אותי משנתי. קמתי בבהלה מהמיטה, נזכרת במהירות איפה אני. שיט, שיט, שיט. איך אני יוצאת עכשיו מפה? הזזתי את השמיכה ממני והנחתי את רגלי על הרצפה. טוב, חשבתי שזאת הרצפה עד שמעתי מישהו מקלל.