Forbidden Love

פרק 32

"בוקר טוב," קרוליין מלמלה והחזרתי לה 'בוקר טוב' בחזרה. הייתי כל כך עייפה שלא היה לי כוח לדבר. אבל יש לימודים. קמתי בלית ברירה מהמיטה והתחלתי להתארגן. בשירותים צחצחתי שיניים, חזרתי לחדר והתלבשתי. ארגנתי תיק ויצאתי לכיוון הכיתה.

מבינה שאני עומדת להשתעמם בשיעור הזה, כמו תמיד. זהו עוד התחלה של יום משעמם. שעתיים אנגלית על הבוקר הספיקו לי לגמרי. כשנכנסתי אל חדר האוכל, לקחתי מגש, שמתי בו את האוכל שני אוכלת בערך בכל בוקר; חביתה, גבינה, סלט, מים והתיישבתי במקום הקבוע שלי; בסוף החדר, בפניה ליד החלונות.

לאחר שהתחלתי לאכול, מייקל הגיח משום מקום והבהיל אותי נורא. "הבהלתי אותך?" הוא שאל וגיחכתי. "קצת," השבתי ועכשיו שמתי שהוא התיישב מולי. מייקל, התלמיד מיב' התיישב מולי בחדר באוכל, כשאני כל יום לבד. זה הפתיע אותי ממש. הוא התחיל לאכול ואז הפסיק והביט בי. "יש לי משהו? את בוהה," הוא שאל וניערתי את ראשי, כששמתי לב שבהיתי בו המון זמן. "מה? לא, אין לך כלום." אמרתי במהירות והמשכתי לאכול. מייקל בתגובה צחק וחשף שיניים לבנות וישרות.

המשכנו לאכול ולדבר, ומייקל לא הפסיק להצחיק אותי. הוא חמוד, מצחיק, מקסים. איתו אני שוכחת לכמה רגעים את כל הצרות שלי. מייקל הודיע לי שהוא הולך לקחת מים, וקם ממקומו. לאחר כמה דקות הבחנתי בו הולך עם כוס מים ביד.

עיניי קלטו את גם כריסטיאן, שהלך עם מגש אוכל בידו לכיוון מייקל. "מה לעזאזל?!" מייקל לפתע צעק וראיתי את כריסטיאן עומד לצידו, כשמגש האוכל שהיה אמור להיות בידיו, נמצא כרגע על כל בגדיו של מייקל, יחד עם כוס המים שנשפכה עליו.

"מצטער, לא התכוונתי." כריסטיאן התנצל ונראה כי הוא מנסה להחזיק את צחוקו. "אני לא מאמין," מייקל מלמל בזמן שניער את האכול מבגדיו. כל התלמידים צחקו וכריסטיאן החל לפלוט כמה גיחוכים. "אני חושב שכדאי שתלך לנקות את זה," כריסטיאן הציע כשגיחוכים קטנים מלווים אותו.

קמתי מהכיסא והלכתי אל מייקל, ותפסתי בידו. "בוא נלך להתנקות." ביקשתי מייקל שעיניו בערו מכעס. "כן, כדאי שתקשיב לה ותלך." כריסטיאן אמר והרים את המגש מהרצפה. "קדימה מייקל." משכתי אותו לכיוון הדלת.

יופי, כריסטיאן. מאוד בוגר. הוא בטח עשה את זה בכוונה. הוא פשוט מוציא אותי מדעתי.

אני ומייקל נכנסנו אל שירותי הבנים, לאחר שכנועים רבים מצידי, שמייקל יתן לי להיכנס. "אם הוא לא היה מורה בבית הספר הזה, הייתי כבר מזמן מכסח אותו במכות." מייקל סינן בכעס בזמן ששטף את פניו וידיו.

יש משהו בדבריו, אם כריסטיאן היה עוד סתם תלמיד הייתי כבר מזמן יוצאת עליו. "אבל הוא מורה, וכל הכבוד ששמרת על איפוק." אמרתי לו וניערתי את שיערו המלוכלך. "יש לו מזל." הוא מלמל ושטף את שיערו לאחר שזזתי ממנו. "לך תחליף בגדים, עוד מעט יש צלצול." אמרתי למייקל שנשען על הכיור. "תלווי אותי?" שאל ופקחתי את עיניי בפליאה. "אסור לי להיכנס לחדרים של הבנים." סירבתי לבקשתו. "מה אכפת לך, זה לא שיש מישהו ששומר. אף אחד לא ישים לב." מייקל ניסה לשכנע אותי והצליח. "בסדר, אבל נעשה את זה מהר." מייקל גיחך והנהן.