Forbidden Love

פרק 9

"לא." "כן." "לא." "כן." "לא וזהו. את לא מחזירה לי כסף." קרוליין אומרת לי כאשר אנחנו יושבות באוטובוס שנוסע חזרה לפנימייה. "אבל-" "אבל כלום," היא קוטעת אותי. "את לא מחזירה והנושא הזה סגור." אני נאנחת ונשענת עם ידי על החלון. היא עקשנית, הילדה הזאת.

האוטובוס הגיע לתחנה וירדנו ממנו. המשכנו ללכת עד שהגענו לכניסת הפנימייה. קרוליין פתחה את הדלת ונכנסה, כשאני נכנסת אחריה. הייתי תשושה מכל היום הזה, אז לקחתי מקרוליין את המפתחות של החדר והלכתי לחדרי, בזמן שהיא הלכה אל אביה.

פתחתי את הדלת ונכנסתי, נועלת אחריי. הורדתי את נעליי והחלפתי לטרנינג וגופייה. נשכבתי על המיטה, מתכרבלת בשמיכה, ולבסוף שקעתי לשינה עמוקה.

****

התעוררתי לצלילי השעון המעורר של קרוליין. שתינו קמנו מהמיטה ונאנחתי מידיעה שהיום אני נשארת אחר הצהריים לתגבור במתמטיקה עם כריסטיאן לקראת המבחן. קרוליין קראה לי ויצאנו מהחדר לכיוון שירותי הבנות בשביל לצחצח שיניים.

נכנסנו לשירותים וקרוליין הביאה לי מברשת ומשחה, והתחלתי לצחצח. לאחר שסיימנו לצחצח קרוליין נכנסה לשירותים בשביל להתלבש משום שהביאה איתה את בגידה, ואני חזרתי אל החדר בשביל להחליף את בגדיי. נכנסתי לחדר והתחלתי להתלבש, ארגנתי את תיקי ובאמצע סידורי קרוליין נכנסה ולקחה את תיקה.

סגרתי את התא הגדול בתיק ויצאנו בחוצה מהחדר לכיוון הכיתות. נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומות שלנו. המורה נכנסה וביקשה לפתוח את הספר בעמוד 73 ולענות על השאלות שרשומות על הלוח.

פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא. אוי, כמה שזה משעמם. הסיפור היה משעמם ולא יוכלו לקרוא יותר ממני. כל הדבר הזה סתם מיותר וחסר פואנטה. נאנחתי והנחתי את ידיי על השולחן ואת ראשי הנחתי עליהם.

"גברת, סוארס. איפה את חושבת שאת נמצאת?!" קולה הצווחני של המורה גרם לי להרים את ראשי בבהלה. "למה את שותקת? דברי!" צוותה עליי ושתקתי. מה אני אמורה להגיד לה? אני אפילו לא יודעת מה עשיתי. "את חושבת שפה זה חדרך, שאת יכולה לישון בו?" היא שאלה בתוקפנות.

בלעתי את רוקי בכבדות. אפילו לא ישנתי, רק הנחתי את ראשי על ידיי. כל תשומת הלב של הכיתה הופנתה לכיווני והרגשתי לא בנוח עם זה. "את עוד שותקת? לכי אל המנהל, אולי הוא ידע מה לעשות איתך." אמרה וסחפה אחריה צחקוקים של שאר התלמידים בכיתה.

קמתי מהכיסא ויצאתי החוצה בזריזות. נשמתי עמוק ולא אפשרתי לדמעות לצאת. אסור לי לבכות, זה מגוחך לבכות מדבר כזה. הלכתי אל משרדו של המנהל ודפקתי קלות על דלת משרדו. "פתוח!" הוא צעק ופתחתי את הדלת ונכנסתי באיטיות.