כמו אחות קטנה, או קצת יותר מזה

פרק 3

פרק 3
-אם הייתי כוכב
"אני הולכת להכשל" שיר אמרה ונשכבה על המיטה שלי לידי.
"במה ?" שאלתי "אנגלית. אני לא מבינה מה רוצים מהחיים שלי, מה זה כל המילים הלא מובנות האלה ? והם מצפים שאני אדע גם דיקדוק" היא אמרה .
"זה לא כזה קשה" אמרתי.
"בשבילך שום דבר לא קשה, אתה גאון. בשביל האנשים הפשוטים כמוני זה קשה" גיחכתי למשמע הביטוי 'האנשים הפשוטים'
"מתי המבחן שלך ?" שאלתי .
"מחר" היא אמרה בעצב.
"תביאי את הספרים, אני אסביר לך" אמרתי. "באמת ?" היא קפצה משמחה.
"כן" אמרתי.
"תודה !" היא אמר וקפצה עלי בחיבוקת מה שגרם לי ליפול על המיטה אחרי שהתיישבתי כבר.
"את ... קצת ... חונקת .. אותי" אמרתי בקול חנוק.
"סליחה" היא אמרה בקול ביישני ומתנצל וחזרהה לחדרה להביא ספרים.

אחרי המון זמן של עבודה, שהסברתי לה הכל, היא הבינה והצליחה את הרוב.
"תודה דניאל, אני חייבת לך" היא אמרה וחייכתי.
"מאיפה אתה יודע אנגלית כזה טוב ?" היא שאלה.

-פלשבק-

התגנבתי לספרייה בלי שטף אחד ראה. אחרי שביליתי במקום המאובק הזה כל כך הרבה זמן , כבר עברתי על רוב הספרים שהיו פה. הלכתי למדף אחר, שבו רוב הספרים באנגלית.
"זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות" חשבתי ולקחתי ספר אחד באנגלית, שבמקרה מצאתי גם עותק אחד שלו בעברית. נערתי את האבק וזה גרם לי להתעטש, אבל פתחתי את הספרים בעדינות והתחלתי לקרוא.

"קראתי הרבה ספרים באנגלית, זה עוזר, את חייבת לנסות את זה גם" אמרתי.
"ספרים זה לא בדיוק הקטע שלי" היא אמרה וחייכתי.
"חנון" היא הוסיפה וזרקתי עליה כרית.
"טוב, תלכי לישון סיס. כבר מאוחר, שתהיי ערנית מחר במבחן" אמרתי .
"לילה טוב ברו" היא אמרה ויצאה מהחדר שלי.
"לילה טוב סיס" אמרתי וכיביתי את האור.

היא כל כך מדהימה. וחמודה, ויפה ומצחיקה. למה אני חושב עליה בצורה כזאת ? כך אמורים לחשוב על אחיות ? טוב, אני לא יכול לדעת את זה, אף פעם לא הייתה לי אחות חוץ מעכשיו.

----------------------------------------------------------

"איך היה לך ?" שאלתי שיצאנו מהבית ספר. "מעולה. הכל בזכותך. תודה" היא אמרה לי וחייכתי.
אני ושיר באותה השכבה, אבל לא באותה הכיתה.
"מה את עושה היום ?" שאלתי.
"נפגשת עם כמה בנות, ואתה ?" היא שאלה. "סתם .. לא משהו מיוחד" אמרתי מקווה שהיא לא תתחיל לשאול יותר מידי שאלות. בגלל שזה לא הבית שלי, אני לא יכול להביא לפה חברים כמה שאני רוצה, או בנות. אני יודע שאם הייתי אומר את זה לשיר היא הייתה צוחקת עליי ומזמינה את כל החברים המועטים שיש לי.

הגענו הביתה, אכלנו צהריים, וזה היה מלווה בכמה זריקות אוכל אחד על השנייה בזמן שהעוזרות מבקשות מאיתנו להפסיק. אחר כך חברות של שיר הגיעו, ופה הבנתי שזה הזמן שאני אפרוש לחדרי.

נכנסנתי לחדר שלי, וסגרתי את הדלת. החדר שלי היה כל מה שהייתי צריך ואפילו יותר- הוא חדר כחול, עם מיטה וחצי גדולה, שולחן, כיסא, מחשב, טלוויזיה, מזגן וחלון ענק על הגג.
החדרים שלי ושל שיר בקומת העליונה, שזו העליית גג.
מה שאני הכי אהבתי בחדר שלי היה את החלון הגדול שהיה בגג. אהבתי לפתוח אותו, ולצפות בכוכבים. זה תחביב שלי כבר מאז שהייתי קטן, מאז שאני זוכר את עצמי.