-פרק 6
-אור
"היי דניאל" שמעתי מישהו קורא לי, היסתובבתי וראיתי את אור.
אור זה הילד הערס של השכבה . הוא כל הזמן מציק לי.
הוא מעשן, שותה ומזיין כל הזמן בחורות.
הוא נוראי.
"היי אור" עניתי לו.
"מה יש ? אלא שאתה חיי עליהם נתנו לך כסף לבגדים חדשים ?" הוא אמר והתאפקתי לא להרביץ לו.
"טוב אני לא מאשים אותם, בטח לא כזה נעים לגדל בבית ילד מהרחוב עם בגדים מלוכלכים" הוא אמר ואני רק שתקתי, מתאפק בכל הכוח לא לענות לכל ההיתגרויות שלו.
"אתה יודע, שההורים שלי ממש לא מסכימים שילמד איתנו ילד בכיתה יתום, שגדל ברחוב. מה עם ההורים שלך ?" הוא שאל.
"אה נכון, אין לך הורים. הילד הזה זה אתה" הוא אמר והלכתי, ממש התאפקתי לא להרביץ לו.
כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה:
'אין לך הורים'
כן.
אז אין לי הורים.
זה לא הופך אותי לפחות מכל השאר.
"שלום" שיר אמרה ונעמדה לידי.
"היי" אמרתי, עדיין מעוצבן על אור.
"מה יש לך ?" היא שאלה.
"סתם, אור הזה שוב הציק לי" אמרתי.
"הוא לא כזה נורא, אני מאמינה שאם תנסו אתם תוכלו להתחבר" היא אמרה ופלטתי גיחוך.
"טוב, אתה בא הביתה ?" היא שאלה והנהנתי.
הלכנו ברגל, עד שהגענו הביתה.
אכלתי צהריים ועליתי לחדר שלי.
שיר הייתה נראת היום שמחה מהרגיל, והיא תמיד שמחה.
בזמן האחרון הרגשתי שאנחנו מתקרבים יותר, ולא כמו אחים.
הרגשתי שהיא באמת מתחילה להרגיד אליי את מה שאני הרגשתי אליה כל השנים.
ואני כן מפחד מזה, כי זה יהיה מצב מאוד מוזר אם נהיה ביחד.
אבל מצד שני זה הכי משמח אותי בעולם. חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן ועכשיו אני מרגיש שזה קורה. אני מרגיש שגם לה מתחילים להיות רגשות אליי.
היא כל הזמן שמחה, כל פעם שהיא מדברת איתי העיניים שלה נוצצות ואנחנו מבלים ביחד הרבה יותר. אפשר גם לראות שהצורת דיבור שלה והקול שלה יותר נלהב.
"שיר אני יוצא לעשות סיבוב, רוצה לבוא איתי ?" שאלתי.
"אני חייבת, בפעם האחרונה שיצאת לעשות סיבוב לבד התעלפת ברחוב" היא אמרה וגיחכתי, כדי להסתיר את המבוכה.
היא לקחה מפתח ויצאנו.
"טוב אז לאן אתה רוצה ללכת ?" היא שאלה.
"לגינה או משהו" אמרתי.
"אז בוא לגינה" היא אמרה והתחלנו ללכת לכיוון הגינה.
"אז מה ברו, יש מישהי שמוצאת חן בעינייך ?" היא שאלה וניסיתי להסתיר את החיוך שעלה על פניי.
"לא" אמרתי. כן , את.
"עליי כן" היא אמרה בלי שום קשר, והרגשתי שהתחלתי להיות אדום
"מי ?" שאלתי.
"אני לא רוצה להגיד, אתה תצחק עליי" היא אמרה וחייכתי.
"אבל הוא ממש נחמד, יש לו עיניים יפות כאלה ושיער יפה, ולמרות שאנחנו לא מכירים כל החיים זה מרגיש כך" היא אמרה וחייכתי.
זה רק אני או שהיא מדברת עליי ?
לא , היא בטח סתם אומרת.
לא הגיוני שהיא תבוא ותגיד לי כזה דבר
אבל 'למרות שאנחנו לא מכירים כל החיים זה מרגיש כך ?' זה מה שהיא תמיד אמרה לי לפני 4 שנים, כשרק הגעתי לכאן.
זה רמז כלשהו ?
YOU ARE READING
כמו אחות קטנה, או קצת יותר מזה
Romance"תסתכלי על השמיים" אמרתי לשיר. "פעם, מישהו אמר לי שלכל אחד יש כוכב משלו" "ואיך אני יודעת מה הכוכב שלי ?" שיר שאלה אותי, משועשעת "הכוכב שהכי נוצץ, הוא הכוכב שלך" אמרתי והיא צחקה, וגם אני. כשהייתי קטן, באמת הייתי מאמין שלכל אחד יש כוכב משלו. קוראי...
