כמו אחות קטנה, או קצת יותר מזה

פרק 9

היי
טוב אז קודם כל למי שלא קרא, כשהעלתי את פרק 8 הווטפאד לא העלה את כולו, לכן אחר כך העלתי את סוף הפרק.
קריאה מהנה :)

פרק 9
-הילדה בשמלה האדומה

"היום יום הולדת היום יום הולדת היופ יום הולדת לשיר !" אני וההורים של שיר הערנו אותה, כאשר אני החזקתי עוגת קומותיים משוקולד.

היא פקחה את עיניה, וכולנו מהר קפצנו עליה בחיבוק ובאיחולי מזל טוב.

"תודה !" היא אמרה לנו בקול המתלהב שלה שעל הבוקר הוא נשמע מצחיק, בגלל שהוא יצא לה גבוה.

יצאנו מהחדר, בזמן שהיא התארגנה.
דיברתי עם ההורים שלה על המסיבה שאני מארגן לה הערב בבית, וניסיתי להזביר להם בצורה נעימה שאני לא רוצה שהם יהיו פה.

"אולי תצאו לאיזו מסעדה ? יהיה לכם טוב להיות רק שניכם" אמרתי.
"אנחנו נצא, אבל לא היום. היום שיר בת 17 ! אנחנו רוצים להיות איתה כל היום" הבנתי שיהיה לי קשה להפטר מהם, אבל אין ברירה.

"אנחנו נדאג לה, אל תדאגו יהיה לה כיף. אבל תצאו אתם, גם לכם מגיע לחגוג. בכל זאת, היא הילדה שלכם, לכן זה גם חגיגה שלכם. אתם הבאתם אותה לעולם" אמרתי להם.
"נחשוב על זה" אמא שלה אמרה, ושיר ירדה במדרגות.

היא הייתה לבושה כנו כל יום רגיל, עם תלבושת בית ספר- ג'ינס וחולצת בית ספר עם הסמל שלו.
שיערה היה פזור, כמו תמיד, והיא נראתה כמו תמיד.

אבל היום היא נראתה לי שונה לגמרי.
אולי בגלל שזה היום שלה, היום שבו הכל מתרכז סביבה ושמים לב קצת יותר אליה.

"אתה בא דניאל ?" היא שאלה.
"אתם לא הולכים היום ברגל. אני אקח אחתכם" אבא שלה אמר.
"אבא, זה מאוד נחמד מצדך, אבל לא צריך- אני ודניאל נהנים ללכת בבוקר ברגל לבית ספר ביחד" היא אמרה וחיבקה את אביה.
"את חושבת שזה בגללך ? זה בגלל שאני רוצה להיות עם הילדה שלי ביום הולדתה" הוא אמר ושיר צחקה.
"אם כך אז זה בסדר" היא אמרה, לקחה חתיכה מהעוגה ויצאנו כולנו מהבית.

הגענו חבית ספר והחברות של שיר קפצו עליה עם בלונים וזר פרחים שמיד הונח על ראשה.
שיר נראתה כל כך שמחה.
ואז אור הגיע, נתן לה נשיקה ארוכה על השפתיים.
כאב לי לראות את זה, אבל שהיא הסתכלה עליי חייכתי את החיוך הכי אמיתי שהצלחתי לעשות.
אני הייתי מת להיות החבר שלה, אבל בלע קשר, אם החבר שלה זה לא אני הייתי שמח שזה יהיה מישהו אחר ולא ערס אידיוט כמו אור.
אבל זה היום שלה, ואני לא הולך להרוס לה את זה.

היה צלצול, וחברותיה ואור ליוו אותה לכיתה, אז אני הלכתי לכיתה שלי.

כל היום חשבתי על היום הולדת של שיר ועל מה אני הולך לעשות לה.
בצהריים נלך למסעדה האהובה עליה, ואחר כך נלך לקניון והיא תקנה כל מה שהיא רוצה.
בזמן הזה הם יצטרכו לסדר בבית את הכל, אור אמר שהיא יהיה האחראי לזה אבל זה מאוד מדאיג אותי, אני לא מאוד סומך עליו. הוא צריך לבדוק עם הדיג'יי, עם הקייטרינג, עם השתייה, ולדאוג לכל עניין ההפתעה.
ההורים שלה ידאגו לעוגה ששיר תמיד רצתה מהקונדיטוריה, והחברות שלה ידאגו לכל האורחים ולקישוטים של הבית.