פרק 22
-כלב שחור
קמתי בבוקר.
אני לא יודע מה מצפה לי היום, אבל אני מוכן לגלות.
אנחנו הולכים היום למקום הזה.
אני לא מפחד, כל עוד שיר לידי אני לא מפחד. כל עוד שיר לידי אני מרגיש הגבר הכי חזק בעולם.
הפחד היחידי שלי זה שאולי אני מסכן אותה. שאולי אני צריך לעצור אותה ולהגיד לה שזה הסיפור שלי, ושהיא לא צריכה לבוא איתי לשם ואני לא רוצה שהיא תסתכן בגללי.
אבל אני לא מסוגל.
אני לא יכול לעבור את כל זה בלי שיר, ואני חייבל עבור את זה כדי לדעת אחת ולתמיד מי אני.
מאיפה באתי, אני לא מכיר את עצמי.
ואני בטוח שברגע שאני אדע את זה על עצמי אני אוכל לדעת מי אני.
שיר נכנסה לחדרי, היא אמרה לי שהיא דיברה עם הוריה ושגם היום הם יסכימו לנו לא ללכת לבית ספר.
אז התארגנו בזריזות, ושנינו יצאנו מהבית יחד עם הנהג של שיר.
ירדנו במקום, והוא בא איתנו, כי ההורים של שיר פחדו שנשאר שם לבד.
זה היה רחוב שהיה נראה נטוש.
רוב המבנים היו ישנים.
ביניים קטנים של 4-3 קומות, שחורים, שלא נראים כאילו גרים בהם עדיין הרבה אנשים.
הכביש גם היה ישן, ולא היו בו כמעט מכוניות.
ירדנו בכתובת שהיה כתוב בדף, זה היה בתוך מוסך.
הנהג של שיר בא איתנו. ונכנס למוסך.
"אין פה אף אחד, אתם יכולים להכנס" הוא אמר ואני ושיר נכנסו אחריו.
המוסך היה חשוך לגמרי.
שיר מצאה את המתג של האור, ומנורה חלשה נדלקה.
המסוך היה נטוש- היו בו כמה כליי עבודה והרבה אבק.
שיר חיפשה דברים, גם אני וגם הנהג- אבל זה קשה למצוא כשלא יודעים מה מחפשים.
הפכנו כל מקום.
"שיר, אין פה כלום. אני חושב שנלך. לא כדאי שנשאר פה הרבה זמן. גם אם המקום נראה נטוש, יכול להיות שבעל המקום יגיע ויכעס עלינו- כי זה שטח פרטי" הוא אמר.
"לא, בואו נחפש עוד קצת. חייב להיות פה משהו, אני בטוחה בזה".
"שיר, הוא צודק. אנחנו לא יודעים מי הבעלים של המקום הזה אבל אנחנו יכולים להסתבך. זה שטח פרטי, ולנו אסור להיות כאן" אמרתי.
"חכה. מישהו כתב את זה ושם את זה אצלך, הוא ידע שנגיע לשם. הוא רוצה שנהיה פה, זה בטוח" היא אמרה.
"בדיוק שיר, הוא רוצה שנהיה כאן. אולי זה לא משהו טוב, יכול להיות שהוא רוצה שנהיה כאן ושזו מלכודת" אמרתי.
"רק עוד כמה דקות." היא אמרה והוסיפה:
"אוהד, אתה יכול לשמור בחוץ, לראות קאף אחד לא נכנס ?" היא שאלה את הנהג והוא הנהנן.
הוא יצא החוצה ואנחנו המשכנו לחפש משהו בחדר מלא בכלום.
לפתע האור נכבה.
YOU ARE READING
כמו אחות קטנה, או קצת יותר מזה
Romance"תסתכלי על השמיים" אמרתי לשיר. "פעם, מישהו אמר לי שלכל אחד יש כוכב משלו" "ואיך אני יודעת מה הכוכב שלי ?" שיר שאלה אותי, משועשעת "הכוכב שהכי נוצץ, הוא הכוכב שלך" אמרתי והיא צחקה, וגם אני. כשהייתי קטן, באמת הייתי מאמין שלכל אחד יש כוכב משלו. קוראי...
