כמו אחות קטנה, או קצת יותר מזה

פרק 20

-פרק 20

-אני מוכן

"דניאל, אתה בסדר ?" שיר שאלה אותי ולטיפה את גבי.

קמתי ממיתטתי במהירות ובלחץ .

"את באמת מאמינה לזה ? זה נשמע לך הגיוני ? בלי להכיר את רועי את יכולה לשמוע שהסיפור הזה לא אמיתי" אמרתי לה.

"בלילה הזה, אחריי שג'ון נהיה עיוור, הוא טס לישראל. ומאז לא שמעו עליו יותר. יש שאומרים שהוא הקים משפחה, ושאפילו יש לו ילד.
הדבר היחידי שאנחנו יודעים, הוא שהוא השאיר את הילד שלו בבית היתומים שנקרא "השחר."

"השחר ?"  שאלתי.
"כן, מה עם זה ?" היא שאלה אותי.
"זה בית היתומים שבו ננטשתי" אמרתי לה.
"אתה יודע איפה הוא ?" היא שאלה אותי והנהנתי.
"אם כך, מחר נחזור לשם. ואז נוכל לגלות אם זה אמיתי או לא." היא אמרה.

"טוב תלך לישון. מחר לא נלך לבית ספר, אני כבר אדבר עם ההורים שלי. לילה טוב, דניאל" היא אמרה ונתנה לי נשיקה על הלחי.
מאז שסיפרתי לה על רגשותיי, היא לא קוראת לי יותר ברו או אחי כמו שהייתה קוראת לי. היא קוראת לי בשמי, פשוט דניאל.

נשכבתי במיטה, אבל לא הצלחתי לישון.
הצפהכתי מצד לצד, חשבתי על כל הדברים שקראנו.
מצד אחד זה נשמע לא הגיוני בכלל- כמו איזה סרט אימה, ואני גם מכיר את רועי ואני יודע שהוא לא היה כזה.
מצד שני- יש פה כמה דברים הגיוניים. לרועי תמיד היה מבטט אמריקאי, והוא אף פעם לא הסכים לספר לי כלום על עצמו.
הוא רק תמיד אמר לי שהוא לא מושלם, וזהו.

קמתי מהמיטה, והלכתי אל החדר של שיר.
לא הצלחתי להרדם, ואני מודה שאפילו פחדתי קצת.

אולי מלחזור אל המקום הזה, שברחתי ממנו בגיל 9.
לחזור אל המקום שסבלתי בו כל כך הרבה, שהחריכו אותי לגנוב בו.
ברחתי מהמקום הזה בגיל 9 ולבסוף חזרתי אליו בגיל 11.
הייתי שם בערך 13 שנה.

וממש פחדתי לחזור לשם.

"שיר ?" דפקתי על דלת חדרה.
היא פתחה לי את הדלת כשהיא כבר עומדת בפיג'מה ילדותית של דובונים.

"מה קרה דניאל ?" היא שאלה אותי בעייפות ופיהקה.
"אני לא מצליח לישון" אמרתי ונכנסתי לדר שלה, וסגרתי אחריי את הדלת.
"אני מפחד" אמרתי והתיישבתי על המיטה שלה.
היא לא אמרה דבר, רק באה וחיבקה אותי.

"א... אני יכול להשאר לישון איתך ?" שאלתי אותה, קצת בלחץ כי אני יודע שאנחנו רק אחים והבקשה הזאת מוזרה, ופחדתי שאולי היא גם תפרש אותה לא נכון.

היא הסתכלה עליי קצת בחשש, אך לבסוף אמרה שכן.

היא נכנסה למיטתה ואני נכנסתי אחריה, היא כיסתה את שנינו ועצמה את עיניה.
חיבקתי אותה, היא חיבקה אותי.
אפשר לומר שזה היה הלילה הכי טוב שהיה לי בחיים.