Part 5

1.7K 109 15
                                    

״ את האמת? ״ הוא שאל בחשש.

״ כן, נו, מה באמת היינו נוהגים לעשות כל הזמן?? ״ המשכתי ללחוץ עליו.

״ מתנ... ״ הוא לפתע פלט במהירות אבל עצר את עצמו וחשב על מה שרצה להגיד.
״ מת! מייק בטח מת מדאגה כי לא הודענו לו שיצאנו. אולי תתקשרי אליו כדי להעביר נושא? זאת אומרת! כדי להרגיע אותו? ״
הוא רצה להגיד...
מתנשקים?

״ ממ-מה? רצית להגיד... ״ גמגמתי, אך הוא שם את אצבעו על פי ועצר אותי, אני יכולה להבטיח שפניי כבר מאדימות.

״ שששש! לא לזה התכוונתי! ״ נאש התחיל להיות מובך.

״ שקרן! ״ נתתי לו מכה קטנה.

״ אני לא משקר! ״ הוא נרתע אחורה ואני התחלתי לדגדג אותו.

״ תודה בזה! ״ התעקשתי, הוא לא הפסיק לצחוק ולזוז ממני.

״ די.. די!! ״ צחוקו המתגלגל גרם לי לחייך והוא התרחק אחורה בישיבה כשאני מתקרבת עם פניי אל שלו, והוא נופל על החול עם ראשו ואני עליו.

״ טוב. אני רואה שאתה לא מוכן להודות. ״ ניסיתי להתרומם מהמצב המביך שנקלענו אליו.

״ חכי! ״ הוא תפס אותי,

״ מה? ״ קפצתי בבהלה.

״ תישארי איתי ככה. ״ הוא אומר והעיניים שלו גורמות לי לטבוע בצמרמורות. קורה לי משהו עם הילד הזה ואני לא אוהבת את זה.

״ נאש.. ״ התרוממתי, הוא פלט אנחת יאוש.
״ אתה יודע ש... ״

״ הכל בסדר. ״ אמר מסיט את מבטו לעבר הים, מנקה את עצמו מהחול שנדבק אליו.

צחקקתי, ״ חכה, ״ הסתכלתי על פרצופו שחצי ממנו היה ממולא בחול, ״ יש לך קצת על הלחי. ״ ניסיתי לשמור את הצחוק בפנים ו'ליטפתי' את פרצופו.
״ היינו זוג דביק? ״ חייכתי חיוך קטן וקצת מופתע.

״ קצת.. ״ הוא חייך לעצמו.

״ אה בסדר. בוא ניכנס לים. ״ משכתי אותו, הוא הוריד את חולצתו ורץ אחרי לתוך הים.
״ המים דווקא נעימים. ״ חייכתי, שחינו די עמוק.

״ קיץ. ״ הוא צחק.

״ אפצצ׳י! ״ התטעשתי והוא לא הפסיק לצחוק עליי,

״ קר לך? ״ הוא המשיך לצחוק מהאפצ׳י המוזר שלי.

הנהנתי מנגבת את אפי, ״ כן. ״
הוא עטף אותי בזרועותיו שוב, הרגשתי פרפרים בכל גופי.
הייתי כל כך נבוכה.. מה עכשיו?

TrustWhere stories live. Discover now