״ אני לא מאמין.. ״ האיש מלמל, קולו היה מוכר ביותר.
״ אני כזה מטומטם. ״ זרם המים נפתח, זה נאש, זה הקול של נאש.
יצאתי באיטיות מדלת השירותים וראיתי אותו עומד מול המראה כשידיו מונחות על הכיור וראשו נפול למטה, נאש הרים את ראשו באיטיות וראה במראה שאני עומדת מאחוריו.
הוא לקח נייר וניגב את פניו, לאחר מכן הוא סובב את גבו אליי.
השתתקתי, לא ידעתי מה לעשות, הרבה זמן לא היינו רק אני והוא לבד במצב כזה.
בהינו אחד בשנייה בשתיקה, אני שונאת שתיקות מהסוג האלה. השתיקות האלה שרוצים להגיד כל כך הרבה דברים אבל לא יודעים מאיפה להתחיל אפילו.
״ לורן.. ״ הוא מלמל מצמיד את גופי לשלו דוחף אותנו לתא שממנו יצאתי ומדביק אותי לקיר.
״ מה אתה עושה? ״ ניסיתי לזוז אך ללא הצלחה.
נאש רכן קדימה ונישק אותי, לקח לי כמה שניות להתעשת ואז החטפתי לו סטירה (שנשמעה מאוד כואבת אם כבר שאלתם).
״ אתה דפוק או מה?! ״ כעסתי ויצאתי מהתא, חוזרת היישר למקום הישיבה שלי ליד אוסטין.
התנהגתי כיאילו לא קרה כלום, הייתי חייבת, ואחרי כמה דקות נאש יצא מהשירותים ומשם המשיך ליציאה מהמסעדה. הוא השאיר את שלבי כאן, לבד?
~ • ~ (למחרת, ביתה של לורן)
הטלפון שלי רטט ורטט, אין דבר טוב יותר שיכול להעיר אותי ככה משינה.
״ הלו? ״ עניתי בקול צרוד מבלי להסתכל מי מתקשר בכלל.
-״ לורן, זה נאש. אנחנו צריכים לקבוע שוב עבודה לבוגר-מתבגר. ״ אמר באדישות.
״ כן כן, מתי בא לך? ״ סיננתי.
-״ חשבתי על מחר. מחר אחרי בית ספר. ״ קבע.
״ בסדר. ״
-״ תחכי לי בשער. ״ אמר וניתק.
אין לי כוח אליו.
הוא עדיין לא הסביר לי מה היה הקטע הזה עם הנשיקה הזאת בשירותים.
~ • ~ (למחרת, סיום יום הלימודים)
ישבתי בספסל שליד שער בית הספר וחיכיתי לנאש.
״ היי. ״ נאש היה נראה קצת לחוץ.
״ את באה? ״ שאל,
״ כן.. קרה משהו? ״ היססתי לשאול.
״ לא. בואי. ״ פרצופו היה רציני והוא תפס בידי והתחיל ללכת.
״ רגע, לאן אנחנו הולכים?? ״ נמשכתי אחריו.
~ נאש מקבל פלאשבק ~
אחרי שראיתי את לורן ואוסטין יושבים כאן נתקפתי קנאה, אני מודה. למה אני פה עם שלבי בכלל? אה כן, כי היא אומרת שהיא 'השתנתה' וכל זה. אני עדיין לא לגמרי מאמין בזה.
״ נאש? הכל בסדר? אתה בוהה. ״ שלבי העירה אותי ממחשבות על לורן.
YOU ARE READING
Trust
Fanfiction״ אמון, הא? ״ ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~• ספר המשך לסיפור האהבה של לורן ונאש מצפון קרוליינה. הספר הוא ספר ההמשך לספר: I'm Sorry (Nash Grier) (אי אפשר לקרוא את הסיפור מבלי לקרוא את הספר הראשון) *לורן ונאש מכים שנית. כל הזכויות...
