״ תודה לאל סיימנו! ״ נאש אמר מושך את כיסא הגלגלים שישבתי עליו ישר אליו.
״ עכשיו אפשר להמשיך מאיפה שעצרנו. ״ אמר ושפתיו כבר נגעו בשלי אך מיד התרחקתי ממנו.
״ מה יש? ״ שאל.
״ תקשיב, נאש, אני לא רוצה לפגוע בך, בסדר? אבל.. ״ אמרתי וכאב לי כל כך להגיד את זה;
״ אני ואתה פשוט לא אמורים להיות ביחד, תראה מה קורה כל פעם כשיש צלע שלישית בסיפור, תראה מה קורה לנו כל פעם מחדש, כל פעם שמשהו הכי קטן קורה. אנחנו משתגעים. ״
״ לורן, נמאס לי לאהוב אותך בסתר תמיד. אני ואת... ״ אמר ואני תפסתי את ידו והחזקתי אותה אצלי.
״ זה לא משנה, אנחנו מטריפים אחד את השני. אני חושבת שאנחנו צריכים להמשיך הלאה לפרק חדש בחיים שלנו, אחרת נמשיך לסבול. ״ לחצתי את ידו חזק כל כך מרוב שהיה לי קשה להוציא את המשפטים האלו מהפה.
״ לי זה דווקא נראה שאת כן רוצה שנחזור. ״ נאש אמר מצביע על ידו שנמחצה בין ידיי.
״ אני רוצה שנחזור נאש אתה לא מבין שאני אוהבת אותך? ״ פלטתי אך מיד ניסיתי להעביר את מה שאמרתי,
״ אנחנו צריכים להמשיך הלאה. וזהו. ״
״ תגידי את זה. ״ אמר בעצבים לוקח את ידו ממני.
״ את מה? ״
״ נו תגידי את זה! תגידי שהתאהבת באוסטין ובגלל זה את לא רוצה שנחזור. ״ כעס.
״ יש לי רגשות לאוסטין, נאש, בסדר? אבל איך אתה בכלל מסוגל להשוות את זה למה שאני מרגישה אלייך?? ״
״ אז תפסיקי כבר, תפסיקי. ״ אמר נאש אוחז במותניי.
״ להפסיק מה? ״
״ תפסיקי למנוע ממני את האפשרות.. לא משנה. ״ שתק.
״ אני באמת באמת אהבתי אותך. ״
״ את עדיין עונדת את השרשרת, ואת הטבעת. ״
״ ביי, נאש. ״ אמרתי נותנת לו נשיקה אחת אחרונה ויוצאת מביתו.
~ • ~ (למחרת)
~ נ.מ נאש ~
״ ידעתי שלורן לא הייתה אומרת את זה סתם. ״ מייק אמר לאחר שסיפרתי לו מה ששלבי אמרה לי.
״ כן, ואני יצאתי סתם מטומטם, עכשיו יש לה רגשות לאוסטין והיא לא רוצה שנחזור. ״ נאנחתי.
״ אני מבין אותה, אתם כל הזמן נפגעים אחד מהשני, באיזשהו שלב זה נמאס. ״ אמר מייק.
״ אבל אם אני אוהב אותה והיא אוהבת אותי אז מה הבעיה פה? ״ שאלתי ביאוש.
״ הבעיה היא שעכשיו יש לה את אוסטין והיא בטוחה שהקשר איתו לא יפגע בה כמו הקשר איתך. אבל בכל זאת, אני במקומך לא הייתי מוותר בכזאת קלות. ״
״ אתה חושב שאני צריך להילחם? ״ היססתי.
״ כן. ״ קבע.
״ אתה יודע מה? אתה צודק. אני עכשיו הולך לדבר איתה ואני לא מוותר עד שהיא מסכימה. ״ החלטתי והלכתי לשכבת יא׳.
הנה היא! היא יושבת עם הייס וג׳ו. אוסטין קם לכיוון שלה, התקרבתי עוד קצת כדי להקשיב.
״ לורן, אפשר אותך רגע? ״ הוא משך ברכות בידה, שיעזוב אותה עכשיו!
״ מה יש? ״ לורן התחילה להיות קצת מובכת כשאוסטין כרע ברך מולה, מאחורה הגיעו כמה חברים שלו, אני מניח, עם שלט גדול שעליו כתוב ״האם תבואי איתי לנשף לורן?״.
לורן הייתה בשוק והסתירה את פנייה עם ידיה,
״ לורן, האם תסכימי לצאת איתי לנשף, ולהיות החברה שלי? ״ אוסטין שאל אותה מנשק את ידה. שיט! לא! בבקשה לורן תגידי לא, בבקשה.
״ אני בשוק, ברור שכן! ״ אמרה לורן מחבקת אותו והוא מנשק אותה על שפתייה. באותו רגע.. הלב שלי נשבר.
הייס ראה אותי עומד בצד והתקדם לכיווני, ״ עזוב הייס. ״ אמרתי שבור והלכתי חזרה לשכבה שלנו.
״ מה קרה למה חזרת? חזרתם כבר? דיברת איתה? ״ שאל מייק.
״ לא, ולא, וזה גם לא משנה. היא עם אוסטין עכשיו. ״ אמרתי מנסה להסתיר את הכאב.
״ אני מצטער אחי. ״ מייק טפח על שכמי.
״ זה בסדר. ״ מלמלתי והתיישבתי במקום שלי, מחכה לצלצול.
~ נ.מ לורן ~
״ היית מאמינה?! ״ חיבקתי את ג׳ו כל כך חזק, אני לא מאמינה שאוסטין הרגע הציע לי ללכת איתו לנשף!
״ איזה יופי, אני שמחה בישבילך חברה שלי. ״ ג׳ו חייכה אליי.
״ למה זה לא נראה כיאילו את כל כך שמחה? ״
״ תראי, אני לא אמורה לספר לך את זה, אבל נאש ראה את כל מה שהלך פה הרגע. הייס סיפר לי, הוא היה נראה כיאילו חיה מתה בתוכו. ״ אמרה ג׳ו בצער.
״ מה? אני לא מאמינה, זה בטח פגע בו. אם אני הייתי רואה אותו מציע למישהי אחרת ללכת איתו לנשף, ועוד אחר כך מתנשק איתה, הייתי מתה על המקום. ״ אמרתי מודאגת,
״ כדאי שאלך לחפש אותו. ״ אמרתי והמקום הראשון שחשבתי עליו היה הכיתה הנטושה שלנו.
הלכתי והצצתי לראות אם יש שם מישהו, ומשום מה, שלבי הייתה שם ודיברה בטלפון.
״ כן, כן הפרדתי בינהם. נאש בדיוק ראה את אוסטין מציע ללורן ללכת איתו לנשף, ולורן אמרה כן. ״ מה? עם מי לעזאזל היא מדברת?!
״ לא, לא סיפרתי לאוסטין רק אמרתי לו שלורן ממש בעיניין שלו ושכדאי שיציע לה עכשיו, הייתי מספרת לנאש אבל במקרה יצא שהוא ראה את זה, נו, יותר טוב. ״ היא גיחכה.
״ רגע! חכה שנייה, קורקטיבו, מה עם התשלום שלי? ״
קורקטיבו?!
~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~
אני לא מאמינה! 😂
-אני יודעת שלא ממש הייתי פעילה בזמן האחרון ואני מבטיחה להעלות יותר פרקים בזמן הקרוב, אני פשוט נכנסת לתקופת מבחנים וזה קצת קשה.
❤️❤️
YOU ARE READING
Trust
Fiksyen Peminat״ אמון, הא? ״ ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~• ספר המשך לסיפור האהבה של לורן ונאש מצפון קרוליינה. הספר הוא ספר ההמשך לספר: I'm Sorry (Nash Grier) (אי אפשר לקרוא את הסיפור מבלי לקרוא את הספר הראשון) *לורן ונאש מכים שנית. כל הזכויות...
