~ • ~ (בהפסקה)
הלכתי לכיתה של נאש כמו שהוא ביקש, אבל איפה הוא?
״ מייק? ״ ניגשתי אליו.
״ מה קורה, לור? ״ הוא היה במצב רוח טוב להפליא.
״ הכל בסדר. תגיד, ראית את נאש? ״
״ אממ.. ״ הוא צחק וסימן לי שיש מישהו מאחוריי ולפתע שתי ידיים כיסו את עיניי.
״ נו באמת נאש ״ אמרתי ביאוש,
״ הייתי מגלגלת עיניים אם הייתי יכולה. ״ צחקקתי.
״ היי בייב. ״ הוא צחקק ונתן לי נשיקה על הלחי.
״ אני שמח שחזרתם. אני שמח בכללי, שהזיכרון שלך מתחיל לחזור. ״ מייק אמר והשאיר אותנו לבד.
״ גם אני שמחה שחזרנו. ״ הייתי נבוכה להגיד את זה אבל זו האמת.
״ אחחח אחחח כואב לי בלב ״ נאש התחיל להתפתל.
״ מה? מה קרה?? ״ החזקתי אותו.
״ כואב לי בלב מכמה שאת מושלמת. ״ הוא התחיל לצחוק.
״ מטומטם! ״ הרבצתי לו קלות, הוא לא כמובן לא הפסיק לצחוק.
״ מושלמת עלאק.. ״ גלגלתי עיניים.
״ אוי שתקי כבר. ״
״ לא אתה שקט. ״ התעצבנתי.
״ מתי ניהיית כזאת עצבנית? את הורסת את כל הכיף ״ הוא התלונן.
״ מאז שהכרתי אותך, קרציה. ״
״ אוי, באמת נו, את מאוהבת בי. ״ הוא סינן ואני מגלגלת עיניים
״ מה? תגידי שאני טועה. ״
״ טוב די. ״ צחקתי.
״ תקשיב, יש לי משהו מאוד חשוב לספר למייק, אני רוצה שגם אתה תיהיה בזמן שאני מספרת לו. ״
״ זה עד כדי כך רציני? ״ שאל בדאגה
״ כן, זה נושא מאוד רגיש, זה.. זה בקשר לאבא שלנו. ״ השפלתי את עיניי.
״ אני איתך. ״ נאש נשק ללחיי בעוד אני מהנהנת.
~ • ~ (אחר הצהוריים, הבית של לורן)
״ לורן, אני בבית. ״ הצעקה של מייק בדיוק הפריעה לי ולנאש לישון צהוריים.
״ בוא נרד, אני צריכה לדבר איתכם. ״ משכתי את נאש והוא נמשך אחריי בחוסר רצון.
״ שב מייק. ״ הוריתו לו.
״ או-אה, שוב נשמע כבד. מה הפעם? ״
״ הדקירה של נאש קצת גרמה לי לשכוח מזה.. או שבכלל רציתי להדחיק, אבל יש משהו שאתה צריך לדעת. וזה למה קורקטיבו שונא אותנו כל כך. ״ בלעתי את הרוק, אני כל כך פוחדת מהתגובה של מייק אחרי שהוא ישמע מה שיש לי להגיד לו
YOU ARE READING
Trust
Fanfiction״ אמון, הא? ״ ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~• ספר המשך לסיפור האהבה של לורן ונאש מצפון קרוליינה. הספר הוא ספר ההמשך לספר: I'm Sorry (Nash Grier) (אי אפשר לקרוא את הסיפור מבלי לקרוא את הספר הראשון) *לורן ונאש מכים שנית. כל הזכויות...
