Trust

Part 15

~ • ~ (כמה ימים יותר מאוחר, הפסקה, בית הספר)
ישבתי עם ליאם בהפסקה, ולפתע הטלפון שלי צפצף בצורה מעצבנת, ג׳ו שלחה לי הודעה.
פתחתי את השיחה שלנו וראיתי תמונה שנטענת יחד עם כיתוב מתחתיה,

ג׳ו 🤒❤️: תמונה + 'יש משהו שאת צריכה לראות'
היא כתבה.

התמונה נטענה, הטלפון נשמט מידיי ואני נשארתי המומה.
ליאם לקח את הטלפון שלי והבין מה קרה, הוא מנסה להרגיע אותי בליטופים ונשימות. למה כולם תמיד מלטפים אותי? מה אני כלב?

עוד כמה הודעות הגיעו מג׳ו :

ג׳ו 🤒❤️: 'הלכתי לדבר איתו' 

ג׳ו 🤒❤️: 'הוא רץ לשכבה' 

ג׳ו 🤒❤️: 'אני והייס אחריו הוא רץ אלייך לורן'.

יצאתי החוצה באיטיות מהכיתה וליאם שמאחוריי מנסה להרגיע אותי, הוא לא מבין שהפעם זה אבוד?
הילד הזה לא מפסיק לפשל..
אוסטין ראה אותי עם דמעות והגיע לשאול מה קרה, לא ממש התייחסתי אליו.
בהיתי בתמונה שנשלחה אליי, נאש ועוד ילדה לא מוכרת פשוט מתנשקים. תמונות רצו בראשי, מיליוני תמונות וכאבי ראש חזקים מכים בי אלפי פעמים. כל כך הרבה מידע, שיחות, תמונות ופלאשבקים הותכו לתוך מוחי. נזכרתי בהכל, נזכרתי.

אותה תחושת הבגידה כשהוא סיפר לי שהוא בגד בי עם ׳אמילי׳, כל העצב, הכאב והבכי שהעברתי באותו זמן. ודניאל, שגם הוא היה איתי מתוך אינטרס. כסף.
איך אפשר לסמוך על מישהו בעולם הזה בכלל?
נתקפתי כאב, זעם, וחולשה. הרגשתי רצון עז לנקמה. למה הוא תמיד עושה את זה? למה הוא תמיד מנשק בנות אחרות?

נאש הגיע בריצה, מתנשף, עם הייס וג׳ו שרצים מאחוריו.
״ לא.. ״ מלמל נאש ביאוש,
״ זו חייבת להיות בדיחה. תקשיבי, לורן, ״ נאש ניסה להתחיל לדבר אך אני כבר לא ראיתי בעיניים, אולי כי הן היו מלאות בדמעות.

״ היי אוסטין? ״ רצתי אליו, ״ שיניתי את דעתי. ״ אמרתי תופסת בפניו ומנשקת אותו, הוא בהתחלה היה כל כך מופתע, אך ברור שהוא זרם בסוף.
פקחתי את עיני וראיתי את נאש נותן לי מבט מאוכזב ופגוע באותו זמן, הייס עומד מאחוריו וטופח על שכמו, וג׳ו עמדה בצד, המומה מכל מה שהלך פה כרגע.
למה עשיתי את זה? הנקמה לא שווה כלום.

~ • ~ (אחר הצהוריים)
אחרי שבכיתי לג׳ו על כמה שכואב לי שנזכרתי בהכל בגלל שהוא גרם לי להרגיש אותו דבר שוב, היא לקחה אותי לאכול גלידה ועודדה אותי טיפה. כשחזרתי לביתי התפרקתי לגמרי, הוצאתי כל מה שיכולתי עד כדי כך שפניי התנפחו מרוב שהיו אדומות מבכי.