״ בואי נלך? ״ שמעתי את קולו של נאש מדבר אליי,
״ לאן הולכים? ״
״ טיול. ״ אמר מהרהר במחשבותיו בעוד שנינו מתחילים ללכת.
הסתכלתי עליו בעיניים גדולות, קשה לי להסביר עד כמה הוא באמת חשוב לי, עד כמה אני באמת אוהבת אותו.
לקחתי את ידי ושילבתי אותה בשלו, והוא בתמורה תופס בידי חזק ומנשק אותה ברכות, אך לא מחזיר מבט.
״ אולי נשב? הרגליים שלי מתות. ״ אמרתי ביאוש אחרי שהלכנו משולביי ידיים במשך הרבה זמן, פשוט שותקים. עד שהגענו לאיזה שדה אחד, למען האמת? אין לי מושג איפה אנחנו.
״ אוקיי, ״ הוא אמר מתיישב על אחד הספסלים שמשקיפים לשדה היפה.
התיישבתי משמאלו והוא הניח את ידו על כתפי ועטף אותי כמו שהוא נוהג לעשות, נותן לי את התחושה המדהימה שהוא תמיד נותן.
״ אני צריך לדבר איתך על משהו. ״ נאש סוף סוף הוציא כמה מילים מהפה.
״ אוקיי, דבר. ״ שילבתי את רגליי והייתי מוכנה יותר מתמיד להקשיב.
״ אני.. לא כל כך יודע מאיפה להתחיל. ״ הוא שוב הרהר במחשבות.
״ את יודעת שאני מאוד אוהב את מדעי המחשב, כל עסקי ההיי-טק האלה, נכון? ״ שאל והנהנתי לחיוב,
״ אז.. ההורים שלי שלחו טופס בשמי לקולג׳ הכי מפורסם בניו יורק, 'סמיוניקל' ו..הם רוצים אותי שם. לארבע שנים. עכשיו.. ״ הוא מלמל את המילה האחרונה.
הוא.. עומד לעזוב?
״ מה..? ״ מלמלתי כשכאבי בטן לחוצים מכים בי.
לא! אני לא אבכה.
״ חכי, ״ אמר מנסה להשחיל מילה,
״ אתה עומד לעזוב? אתה.. פשוט עוזב? ״ עיניי צרבו והדמעות כבר עלו בגרוני אך אני נאבקתי בהן ככל האפשר ולא אפשרתי להן לצאת.
״ די בייבי.. ״ מלמל מלטף את פניי ומקרב את פניי יותר בשתי ידיו, אך לא נתתי לו את האפשרות לדבר,
״ אני לא מאמינה.. ״ אמרתי בטון חלש מחזיקה את הדמעות, ״ לא לראות אותך ארבע שנים? ״
אין מצב. אני אמות.
״ שנייה, ״ אמר בנסיונות להשתיק אותי.
״ זה בסדר, זו ההדמנות שלך, אני מבינה אותך. ״ לא הפסקתי לדבר אך החלטתי להרגע, זה לא שאנחנו נשואים או משהו, כולה עוד חבר לאוסף..
על מי אני עובדת? בלעדיו אני כלום.
״ סע ותגשים את החלומות שלך. ״ משכתי באפי מלטפת אותו, יחד עם נסיונות לחייך למרות שאני שבורה.
״ לורן סתמי כבר! אני לא עוזב. חשבתי על זה הרבה ואני לא עוזב. בגללך. ״ הוא הסתכל לתוך עיניי עם עיניו הכחולות שמהפנטות אותי.
YOU ARE READING
Trust
Fanfiction״ אמון, הא? ״ ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~• ספר המשך לסיפור האהבה של לורן ונאש מצפון קרוליינה. הספר הוא ספר ההמשך לספר: I'm Sorry (Nash Grier) (אי אפשר לקרוא את הסיפור מבלי לקרוא את הספר הראשון) *לורן ונאש מכים שנית. כל הזכויות...
