״ אין מה לסיים, לורן, עזבי אותי! ״
״ אתה האח הכי מעצבן בעולם!! ״ עשיתי לו פרצוף חמוץ ועליתי לחדרי.
~ • ~ (למחרת, ביתה של לורן)
שכבתי במיטתי שוקעת במחשבות על נאש, עד שדפיקה רכה על הדלת העירה אותי.
קמתי ופתחתי את הדלת, נאש נכנס לתוך חדרי וסגר אותו.
״ מה אתה עושה פה? ״ הרבה זמן לא היינו לבד.
״ באתי להגיד לך כמה דברים שרציתי להגיד. ״ מלמל.
״ כמו? ״ אי אפשר לתאר כמה הייתי פגועה ממנו באותו רגע.
״ את תמיד בלב שלי לורן. אני רוצה שתדעי את זה. ״ אמר מתקרב אליי.
״ אה כן? זה לא היה נראה ככה בשיחה האחרונה שלנו. ״ הרגשתי איך הדמעות עולות בגרוני וחונקות אותי כל כך.
״ באתי להיפרד. ״ אמר בכבדות.
״ סליחה? אתה באת להיפרד ממני? זה לא מה שעשית לפני שבועיים? אני לא מבינה באת לדרוך עליי עוד קצת? ״ דחפתי אותו ממני, אני לא מסוגלת להיות לידו.
״ לורן את מוכנה להירגע ולתת לי לדבר? ״ הוא כעס אך ניסה להישאר רגוע.
״ אין לך שום זכות לכעוס עליי. ״
״ לורן תסתמי ותני לי להגיד מה שבאתי להגיד. ״ הוא ניסה להשחיל מילה.
״ אם זה קשור לשלבי אני לא מעוניינת לשמוע. בטח באת להגיד לי שחזרתם. ״ אמרתי. קשה לי, כשאני מרגישה שמשהו רע הולך לקרות אני נכנסת לפאניקה ומנסה להתגונן ממנו, מנסה לגרום לו לא לקרות. כזאת אני.
״ לורן נמאס לי ממך כבר! את לא תתני לי לדבר בחיים, נכון?! ״ הוא השתגע.
״ לך נמאס ממני?! ״ זו פעם ראשונה שאני לא מרגישה צורך לבכות. אני מרגישה צורך לברוח.
״ את יודעת מה? אני לא יודע למה באתי בכלל! אני הולך! ״ צעק.
״ לך! ״ צעקתי.
״ אוקיי! ״
״ אז ביי! ״ החזרתי.
הוא הוציא את השרשרת של הלב מהכיס שלו, היא הייתה אצלו כל הזמן הזה? הוא הוציא את התמונה שלנו, זרק אותה ואת השרשרת לריצפה ודרך על התמונה.
״ אני ואת גמרנו, לורן. והפעם באמת. ״ אמר קרוב לשפתיי, ויצא מהחדר.
לא.. מה עשיתי? אם רק הייתי נותנת לו לדבר..
ראיתי את הטבעת שלי זרוקה על הריצפה, כנראה שהיא נפלה לו בטעות כשהוציא את השרשרת.
לקחתי את התמונה והחזרתי אותה לתוך הלב, ואת השרשרת והטבעת החזרתי לקופסאת התכשיטים שלי.
YOU ARE READING
Trust
Fanfiction״ אמון, הא? ״ ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~• ספר המשך לסיפור האהבה של לורן ונאש מצפון קרוליינה. הספר הוא ספר ההמשך לספר: I'm Sorry (Nash Grier) (אי אפשר לקרוא את הסיפור מבלי לקרוא את הספר הראשון) *לורן ונאש מכים שנית. כל הזכויות...
