״ מה יש? ״ הוא המשיך להיות אדיש אך עיניו הכחולות לא הפסיקו לבהות בי.
״ שלבי. תראה, אני יודעת שהחלטת לצאת איתה וכל זה.. ״ התחלתי לדבר והוא קטע אותי,
״ זה לא שהחלטתי, אני פשוט אוהב אותה. ״ קבע.
אתה.. מה? הוא אוהב אותה?? מה קרה פתאום?
״ אתה.. אוהב אותה? ״ היה לי קשה לדבר,
״ כן. ״ אמר בולע רוק.
״ אה, בסדר.. ״ מלמלתי.
״ אז אולי כדאי שתדע שזאת שאתה אוהב, עובדת גם היא בישביל קורקטיבו. בגלל זה אתמול הייתי ככה, פחדתי ממנו. פחדתי שהוא חזר. ״ התרוממתי מהכיסא וסידרתי את בגדיי. הדמעות כל כך רצו לצאת אבל רציתי להראות לו שאני חזקה, לא נתתי להן.
״ כן, בטח. את סתם מקנאת, בגלל זה התנהגת ככה אתמול, לא בגלל שום קורקטיבו. ״ נאש אמר בכעס.
״ אתה שומע את עצמך בכלל? במי אני אקנא בשלבי?? ״ צחקקתי עם דמעות בעיניי.
״ כן כי סוף סוף הבנת שעשית טעות בלא לרצות שנחזור. ״ שילב את ידיו.
״ אני רציתי שנחזור! אני אוהבת אותך נאש! ״ צעקתי צעקה חלשה כשדמעות נופלות מעיניי בלי הרף.
״ חבל. ״ אמר.
״ חבל מה? ״
״ חבל שאת אוהבת אותי, כי אני כבר אוהב מישהי אחרת. ״
״ נאש.. ״ הופתעתי ממנו, זה לא הוא, זה מישהו אחר מדבר.
״ את יכולה ללכת עכשיו כי אנחנו בחיים לא נחזור להיות ביחד. ״ הוא אמר מסמן לי את היציאה מחדרו.
״ השתנית. ״ מלמלתי והוא גלגל את עיניו,
״ אתה רוצה להגיד לי שאתה לא מרגיש אליי כלום יותר? ״ הלב שלי דפק במהירות שכעיניי רצות על פניו, חוקרות כל תגובה.
לקח לו כמה שניות להתעשת ומיד הוא מלמל ״ כלום. ״ והסיט את עיניו ממני.
הכאב הזה שאני מרגישה עכשיו.. מה זה הכאב הזה?
״ אני מבינה. ״ אמרתי וכבר כאב לי לדבר, ״ אז אני מניחה אתה יכול לקבל את הדברים שלך בחזרה. אולי תרצה להביא אותם לשלבי, מה אתה יודע, לא? ״ אמרתי בציניות והורדתי את השרשרת עם הלב עלייה, הסתכלתי עלייה ובהיתי בה. נזכרתי באותו רגע שהוא הביא לי אותה, ומיד ידעתי איזו תמונה הולכת להופיע בה. לאחר מכן הסרתי ממני את הטבעת ולקחתי את שתי ידיו של נאש, שמתי בינהן את השרשרת והטבעת וסגרתי את שתי ידיו, נושקת לו נשיקה אחרונה על הלחי ויוצאת מהחדר. שמעתי אותו בועט בכיסא ומרביץ בשק האגרוף שהיה תלוי בחדרו.
YOU ARE READING
Trust
Fanfiction״ אמון, הא? ״ ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~• ספר המשך לסיפור האהבה של לורן ונאש מצפון קרוליינה. הספר הוא ספר ההמשך לספר: I'm Sorry (Nash Grier) (אי אפשר לקרוא את הסיפור מבלי לקרוא את הספר הראשון) *לורן ונאש מכים שנית. כל הזכויות...
