Trust

Part 9

~ • ~ (כעבור שעתיים, בית חולים)

אני מייק והייס מחכים לנאש שייצא מניתוח, אני לא יכולה לחכות לראות אותו כבר! אני מקווה שהניתוח יצליח, אני מרגישה כל כך אשמה עם מה שקרה לו..

״ די.. לורני.. הוא יהיה בסדר, כולה שני חתכים בבטן. ״ הייס ליטף את גבי.

״ אפילו עם ההורים שלכם אנחנו לא יכולים לדבר כדי להודיע להם, הם בחו״ל! אני פשוט מושכת צרות אליי. ״
״ אז אל תתלוצץ על זה, זה לא מצחיק. ״ רגל ימין שלי לא הפסיקה לזוז מהלחץ.

״ אז תרגעי, את נראית כיאילו את הולכת להתפוצץ. קרה משהו בזמן שלא הייתי? ״ מייק חשד.

״ אה.. אמ.. חוץ משנישקתי אותו..? כלום. ״ מלמלתי אך הוא עדיין היה יכול לשמוע.

״ אה, אז הכל בסד... מה?! ״ הוא סובב את פניו בפליאה לכיווני, כך גם הייס.
״ אז אתם חוזרים? ״

״ אממ.. ״ התחלתי לדבר אך הרופא צץ החוצה מחדר הניתוח.
״ אדון רופא! ״ רצתי אליו ״ איך נאש?? ״

״ הוא בסדר, הוא עבר את הניתוח בהצלחה וממתין עכשיו בחדר התאוששות, תוכלו להיכנס לראות אותו עוד חצי שעה. ״ הוא חייך וחזר לבפנים.

~ • ~ (חצי שעה לאחר מכן)
אני משתגעת, אני חייבת לראות שהוא בסדר כבר!
אני מייק והייס בדרכנו לחדר ההתאוששות.
״ כנסי את קודם, אני צריך לחתום על כמה מסמכים בישביל נאש יחד עם וויל, הוא ביקש שאגיע יחד עם הייס. ״ הוא אמר והוא והייס רצו אל הדוכנים של המזכירות.

״ 142.. 142.. ״ חיפשתי את החדר שנאש נמצא בו..
״ 142! ״ חששתי כל כך לדפוק על הדלת, אם הוא כועס עליי? אם הוא עצוב בגללי?

״ לורן, רואים אותך מהחלון, כנסי כבר. ״ הוא צחקק.

״ אה, אופס. ״ נכנסתי במבוכה, מתיישבת בכיסא שליד מיטת החולים שלו, נודפת מריח חזק של בית חולים.
הסתכלתי עליו. הוא היה חסר חולצה, חיוור, אך עדיין נראה טוב. התפרים שלו נראו כל כך כואבים, עד כדי כך שהיה לי קשה להסתכל בהם.

״ לורן, אני.. ״
- נאש, אני.. ״
שנינו דיברנו באותו הזמן,

צחקנו יחד, ״ דבר, ״ הוריתי לו.

״ רק רציתי להגיד סליחה. ״

״ אתה אומר לי סליחה? על מה בדיוק? ״ חייכתי מהמחשבה כמה טוב הוא יכול להיות אליי.

״ סליחה שלא שמרתי עלייך מספיק טוב. ״ הוא חייך חיוך כואב כשליטפתי את ידו. דמעות עמדו בעיניי, הוא פשוט מפתיע אותי כל פעם מחדש.

״ הצלת אותי. ״ חייכתי אליו בעוד הדמעה הראשונה זולגת לה,
״ אתה מדהים אתה הגיבור שלי. ״

הוא התיישב באיטיות, למרות שכאב לו, מנגב את הדמעה ורוכן קדימה, מבקש אישור לגשת לשפתיי.
ואז, כשאנחנו שנייה מלהתנשק, כמובן, שמייק יפריע.
הוא והייס נכנסו לחדר בסערה ואני ונאש קפצנו אחורה מה שגרם לנאש להתפתל מכאבים.

״ אופס? הפרעתי למשהו? ״ מייק גיחך והייס נתן לו דחיפה קטנה מתגלגל מצחוק.

״ קצת.. ״ נאש מלמל בכאב.

״ טוב אתם תמשיכו להתנשק אנחנו לא נפריע לכם. ״ הייס צחק ושניהם ברחו מהחדר.

״ אממ.. ״ חייכתי במבוכה.

״ בואי שנייה, ״ הוא סימן לי עם האצבע להתקרב אליו;

״ מה? ״

״ נו תתקרבי, אני רוצה לספר לך משהו. ״
קירבתי את פניי אל שלו בעוד הוא תופס את סנטרי ומושך אותי לנשיקה ארוכה יחד עם פרפרים שעברו בתוכי מציפים את בטני בצמרמורת נעימות.

״ זה אומר שאנחנו ביחד? ״ הוא שאל מחייך אליי.

״ אה... ״ חשבתי על תשובה מספקת, ומייק שוב הפריע.

״ טוב, אחרי שהתנשקתם... ״ הייס ומייק נכנסו. זה אומר שהם הציצו לנו?
״ אפשר להפריע. ״ הייס צחק.

״ מה קורה, גיבור? ״ מייק גיחך והתיישב לידי,
״ איך אתה? ״

״ משתפר מרגע לרגע. ״ נאש חייך מעיף אליי מבט.

איך יוצאים מזה...? אממ..
״ מישהו רוצה תה? קפה? ״ קמתי במהרה מהכיסא.

״ אני אשמח לקפה, תודה. ״ מייק אמר ואני רצתי מהחדר.

~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~
סורי על הפרק הקצרצר. :/
❤️❤️