Trust

Part 31

פקחתי את עיניי ונאש לפתע עמד מולי, יחד עם המזוודה.
״ נו יופי, זה באמת מה שהיה חסר שאני אתחיל לדמיין אותו. ״ התייאשתי ושילבתי את ידי בעוד הוא מצחקק צחקוק קטנטן ומושך אותי אליו,
״ את לא מדמיינת. ״ חייך אליי ונישק אותי נשיקה שלאט לאט הפכה להיות עוצמתית יותר ויותר.

״ רגע, רגע, ״ מלמלתי, ״ מה אתה עושה פה? ״

״ תשתקי ותנשקי אותי. ״ הוא לא ממש נתן יחס למה ששאלתי והצמיד אותי לקיר,

״ הטיסה שלך.. ״ ניסיתי להגיד,
״ אתה תפספס אותה.. ״

״ ששש.. ״

״ ושלבי? ״ שאלתי ובאותו רגע הוא התנתק ממני,

״ באמת לורן? זה נראה לך הרגע הנכון לעשות סצנות קנאה? ״ כעס.

״ צודק סליחה תנשק אותי. ״ אמרתי מקרבת אותו חזרה אליי בעוד הוא ממשיך בשלו.
״ שנייה, אבל, מה השתנה? ״

״ הבנתי שאני לא אצליח לחיות בלי לראות אותך ארבע שנים. הבנתי גם את האמת על שלבי. הבנתי שאת האהבה של החיים שלי, ושלא משנה מה אני אנסה לעשות זה בחיים לא ישתנה. ״

״ אבל אתמול אמרת ש.. ״ גמגמתי,

״ אני יודע, ואני מצטער שאמרתי את זה.. בפעם השנייה. אני יודע מה אמרתי ואני לוקח את הכל בחזרה. את האישה של החיים שלי, את מבינה את זה? ״ אמר בזמן שהוא מוחק את הדמעות שנפלו להן.

״ זה פשוט ש..הכל כואב לי. לראות אותך, לא לראות אותך, להיות איתך, לא להיות איתך, הכל. ״ נשמתי נשימה עמוקה.
״ אני מצטערת על כל הסצנות שעשיתי לך, אני מצטערת על הכל. זה הכל סובב סביב אמון, ואני מבטיחה לך שאנחנו נצליח להשיב את האמון בקשר שלנו. ״ אמרתי מלטפת את פניו.

״ אני מבטיח לך שהפעם זה יהיה אחרת, זה יהיה שונה. שנינו התבגרנו הרבה בשנה האחרונה, שנינו הבנו דברים. ״

״ אני לא מאמינה שאחרי הכל, ״ גיחכתי גיחוך קנטנן,
״ אני עדיין אוהבת אותך. ״ אמרתי,
״ הפעם שום דבר לא יפריד בינינו, בסדר? ״ שאלתי אותו והוא הנהן כשמצחו מוצמד לשלי,
״ מבטיח? ״ שאלתי אותו,

״ מבטיח. ״ הוא אמר ושפתינו נצמדו שוב לנשיקה.

~ • ~ (למחרת)
אני ונאש התעוררנו יחד במיטתי, נרדמנו אתמול ככל הנראה.
״ בייב. ״ הקול של הבוקר שלו... די, לורן, די.

״ לא הולכים היום לבית ספר. ״ אמרתי בהחלטיות וחיבקתי את נאש יותר חזק.

״ לורן.. ״ מייק אמר ופתח את הדלת ומיד נעצר כשראה אותנו במצב הזה.
״ הבנתי. ״ צחקק, ״ אתם שניכם.. תיהיו בריאים. כמה פעמים אפשר להיפרד ולחזור באותו שבוע? ״ הוא צחקק ביאוש ויצא מהחדר.
הסתכלתי על נאש במבט מופתע, ״ הוא די צודק. ״ הפנמתי,