~ • ~ (למחרת בבוקר, בית הספר)
אני ונאש הגענו יחדיו לבית הספר, כמו בדרך כלל.
שמעתי את שירן בכניסה, מדברת עם ג׳ו בטלפון.
״ אז את לא מגיעה היום? ״
״ טוב, בסדר, תרגישי טוב ג׳ו-ג׳ו. ״
היי! רק אני קוראת לג׳ו ככה.. היא ממש החליפה אותי, הא?
בכל זאת, אני ניסיתי להתקשר אלייה כבר עשורים, היא פשוט לא מתכוונת לוותר. אני מרגישה נורא, כיאילו איבדתי חלק ממני. אלו הם הרגעים בחיים שמבינים כמה ערך יש לחברות.
אז אני ונאש בדרך לשכבתו, הולכים יד ביד כמו 'זוג אמיתי'. אנחנו לא צריכים את כל הבולשיט הזה, אבל אנחנו אוהבים את זה, אז למה לא?
״ אנחנו חייבים לראות הטינה 5! ״ התחננתי אליו.
״ אבל רק אתמול ראינו את 4. ״ הגיב באדישות.
״ נו?? אז היום נראה את 5? בבקשה? ״ עשיתי פרצוף תינוקי מסיטה את פניו אליי.
״ בסדר, בסדר. ״ נשבר כשהיינו כבר בפתח שכבתו.
״ יש! ״ קפצתי מאושר וחיבקתי אותו חזק.
״ נשיקה. ״ סימנתי את שפתיי בעוד שתי ידיי מחזיקות בפניו והוא גלגל את עיניו מנשק אותי נשיקה קצרה על השפתיים. שילבתי את ידו בידי והלכנו לכיוון כיתתו.
״ מה לעזא.. ״ נאש מלמל מסתכל לכיוון אחת הבנות שישבה בכיתתו, היא ילדה חדשה, לא ראיתי אותה בשכבה לפני כן.
רגע, מה?! זאת.. זאת שלבי. זאת אותה בחורה ששון, זה שבגד בי לפני שהגעתי לצפון קרוליינה, בגד בי איתה.
שלבי ואני דומות במראה מאוד. נתחיל מזה ששתינו די נמוכות, יש לנו שיער חום בהיר די ארוך ועיניים ירוקות. הדבר היחיד שמבדיל בינינו מבחינת חיצוניות הוא שלי יש שפתיים יחסית עבות לשלה. ובכל זאת, אפשר להבין למה אני שונאת אותה כל כך.
״ אמ.. בייב? ״ מלמלתי בוהה בשלבי.
״ נראה לי שאני הולכת לכיתה. ״ התחלתי להתנשף טיפה בכבדות ויצאתי מהכיתה במהירות.
״ בייב ״ נאש יצא מיד אחריי ותפס אותי מאחורה,
״ מה עובר עלייך? ״
״ כלום, הייתי צריכה קצת אוויר. ״ חייכתי אליו כיאילו שום דבר לא קרה.
״ את בטוחה? ״ ליטף את פניי וכיאילו 'בדק' שאין עליי שום שריטה או משהו מוזר.
״ כן, הכל בסדר. לך לכיתה שלך. ״ אמרתי בעוד הוא הולך לדרכו, הוא נתן לי נשיקה על הלחי ונכנס לכיתתו.
התכוונתי ללכת, אך כמובן שנשארתי לצותת לשלבי הזאת.
נאש הלך לכיוונה והם החלו לדבר, הם מכירים? טוב, הרי למה לו ללכת לדבר איתה? לא משנה. אסור לי לחשוד בו יותר! אני מגזימה, ובסוף תמיד מתברר שאני טועה. אני חייבת לסמוך עליו. אני פשוט אלך לכיתה ואשכח מהחשדות שלי.
צריך להתמקד בדבר אחר, מה לעזאזל שלבי עושה כאן?
YOU ARE READING
Trust
Fanfiction״ אמון, הא? ״ ~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~• ספר המשך לסיפור האהבה של לורן ונאש מצפון קרוליינה. הספר הוא ספר ההמשך לספר: I'm Sorry (Nash Grier) (אי אפשר לקרוא את הסיפור מבלי לקרוא את הספר הראשון) *לורן ונאש מכים שנית. כל הזכויות...
