Trust

Part 7

״ אני לא חושבת שנחזור כל עוד אני לא זוכרת כלום.. ״ אמרתי בטון עצוב, אני כל הזמן פוגעת בו אני לא יכולה לראות אותו ככה יותר.
״ אבל אנחנו כן יכולים לעשות דברים אחרים.. רוצה לראות סרט? ״ ניסיתי לעודד אותו.

״ נו, טוב. ״ הוא סינן.

~ • ~ (למחרת בבוקר)
הגעתי לבית הספר יחד עם מייק, וכל אחד נפרד לכיתה שלו. באתי בהרגשה נוראית, אני כל הימים האלה חושבת רק על נאש, אני אפילו לא יודעת למה.
אולי כדאי לתת לזה סיכוי? אולי להיות איתו בתור בת זוג יעזור לי להיזכר? כדאי שאלך לדבר איתו.
אחרי עדכון קטן עם הייס וג׳ו, דיברתי על זה עם ג׳ו והיא החליטה ללוות אותי עד לכיתה שלו.

״ אני מתרגשת!! ״ היא דחפה אותי בחיוך.

״ ממה? ״ צחקתי.

״ שאת ונאש תחזרו! אני יודעת שאת משקרת ואת פשוט מתה עליו את סתם רוצה צומי אה? ״ היא קרצה לי.

״ לא יודעת.. אני לא יכולה להגיד שאני אוהבת אותו כי.. אני לא מרגישה ככה, או לפחות לא יודעת שאני מרגישה ככה. זה מסובך, לא משנה. ״

נכנסנו לכיתה שלו צוחקות, ואז חיפשתי אותו בעיניי.
״ רגע!! ״ ג׳ו צעקה ועמדה מולי,

״ זוזי, ג׳ו, ״ ניסיתי לחפש אותו בעיניי מאחוריה, היא זזה לכל הכיוונים.

״ לא! ״ היא צעקה וניסתה לדחוף אותי למחוץ לכיתה,

״ נו ג׳ו, מה יש לך! ״ דחפתי אותה ממני, ואז הבנתי למה היא התנהגה ככה.
נאש ישב שם, מתנשק עם מישהי, שהיא לא אני.

״ הבנתי.. ״ מלמלתי.

״ איך הוא תמיד הורס הכל כשאת בסוף.. לא משנה, עזבי, תדברי איתו יותר מאוחר, אני בטוחה שזאת סתם אי הבנה או משהו הוא אוהב אותך באמת ו.. ״ היא התחילה עם החפירות שלה,

״ אוהב אותי? זה לא נראה ככה. ״ המשכתי לבהות בהם מתמזמזים כיאילו הם לבד בעולם, הוא אפילו לא שם לב.

״ לורן.. ״ ג׳ו ליטפה אותי וטפחה על שכמי.
אחד החברים של נאש סימן לו שאני עומדת שם, הוא הסתכל עליי במבט מוזר כזה, כיאילו לא אכפת לו, אבל כן אכפת לו.

״ עזבי, בואי נלך מפה. ״ תפסתי בידה מהר.

״ לורן. ״ הוא יצא אחרינו וקרא בשמי.

״ נאש, אני חושבת שעדיף שתלך עכשיו, תדברו אחר כך. ״ ג׳ו ניסתה להעיף את נאש.

״ לא. ״ הוא היה נחוש בדעתו תופס בידי ולוקח אותי מג׳ו, לאיזה כיתה נטושה אחת, אך מוכרת.