Part 28

1.3K 90 20
                                    

קורקטיבו?! שוב הוא?!
״ מעולה. ״ היא אמרה וניתקה ואני מהר ברחתי מהמקום.

״ מייק! מייק! ״ נכנסתי לכיתתו אך לא ראיתי שם את נאש.
״ איפה נאש?? ״ רצתי אליו.

״ לא יודע, מה יש לך?! ״ מייק חיבק אותי, הייתי כל כך מבוהלת. אני לא מאמינה שהוא חזר.

״ הוא-הוא.. הוא חזר! מייק! ״ חיבקתי אותו חזק כל כך בפחד.

״ מי חזר?? ״ מייק התחיל להיות מודאג.

״ איפה נאש מייק?! ״ לא שמתי לב שהתחלתי לבכות, אני לא רוצה שיחטפו אותי שוב!

״ לורן, תפסיקי לבכות! ״ מייק נלחץ והחזיק אותי בשתי ידיו.
נאש לפתע נכנס לתוך הכיתה בסערה, זיהה אותנו ורץ אליי.

״ מה יש לה? ״ נאש שאל את מייק.

״ לא יודע, היא נכנסה לפה בפאניקה, היא לא מפסיקה להגיד ש'הוא' חזר, אבל מי זה הוא לורן? ״ מייק הפנה את השאלה אליי ונאש משך אותי החוצה, מייק הלך אחרינו היישר לכיתה הנטושה.

״ לורן, מה לעזאזל עובר עלייך?! ״ נאש כעס, הוא היה כל כך פגוע, רואים עליו.
״ לורן? לורן? ״ הם שאלו, אך הכל התחיל להיות מטושטש והרגשתי כיאילו אני נופלת על הרצפה, והכל ניהיה שחור.

~ • ~ (מאוחר יותר, ביתה של לורן)
קמתי בבהלה בתוך מיטתי, צעקתי ״ נאש! ״ וכולי מזיעה.
אז הכל היה חלום?
מייק נכנס לחדר בבהלה ורץ אליי, ״ לורן, הכל בסדר, את בבית עכשיו. התעלפת, אבל בדקו אותך ואת בסדר. ״ מייק ליטף אותי, הוא דאג כל כך.
אז זה לא היה חלום..

״ מייק, איפה נאש? ״ דמעות התחילו לזלוג מעיניי כשאני נזכרת בהכל, קורקטיבו חזר והוא שוב מנסה להפריד בינינו. הוא מנסה להפריד אותי מהעולם.

״ הוא העדיף לחזור הביתה.. ״ מייק מלמל, הוא ידע שיהיה לי קשה לשמוע את זה.

״ הוא השאיר אותי לבד? ״ לחשתי כשהדמעות ממשיכות לזלוג.

״ לורן.. ״ מייק חיבק אותי, ״ לפחות אוסטין בא מקודם לשאול אם את בבית ואמר שיש לו משהו חשוב לדבר איתך עליו, לא סיפרתי לו שהתעלפת, אמרתי לו שאת לא מרגישה טוב. ״ אמר מנסה לעודד אותי, שום דבר לא יעזור.
״ אני אשאיר אותך לבד. ״ מייק נשק למצחי והתכוון ללכת אך אחזתי בו חזק ומשכתי אותו.

״ לא! מייק! אל תשאיר אותי לבד! ״ בכיתי, קורקטיבו כאן, וכל רגע יכול לקרות לנו משהו, אני כל כך מפחדת.
תחושת הפחד הזאת מגעילה אותי, אני רוצה שהיא תיעלם, אני חייבת שהיא תיעלם!

״ לורן, מה יש לך? ״

״ הוא.. הוא חזר. ״ מלמלתי בפחד.

TrustWhere stories live. Discover now