"אני לא יכולה לבוא עכשיו אני.. אה.. עם מישהו כרגע בחדר שלי, אח"כ אולי ואני בכלל לא מכירה אותך, למה נראה לך שאבוא איתך ועוד על האופנוע הגדול והמפחיד הזה"... עניתי לו בשקט ואז נעמד לידי ג'וני ועקב אחר מבטי וקלט את המצב. ג'וני לקח לי את הטלפון מהיד מהר ואמר בקול רעם וכועס "תקשיב טוב, אני לא יודע מי אתה אבל אם לא תעוף מכאן ותפסיק להטריד את החברה שלי אני אקרא למשטרת הקמפוס ונתלונן על הטרדה" . ג'וני ניתק את השיחה, גרר אותי בידי והושיב אותי שוב על המיטה. האווירה בחדר השתנתה מאד מלפני כמה דקות וראיתי את הידיים שלי רועדות. ג'וני הניח את הנייד שלי על השידה חזרה והחזיק לי את הידיים ואמר "החוצפן הזה, מי הוא חושב שהוא? אם אני אתקל בו לבד בפעם הבאה שאראה אותו אני כבר אלמד אותו מה זה להתעסק איתך ועד אז אני לא עוזב אותך לשניה לבד. אני כבר מתחיל ממש לפחד, הוא יודע איפה את ישנה, מה מספר הנייד שלך ואת השם שלך. אל תסתובבי לבד או תישארי לבד בחדר בערבים יותר, אני גם אדבר עם אלי כדי לוודא את זה, טוב? את מקשיבה לי בכלל, הלו טס... את איתי?!"
"כן כן סליחה, אני עדיין מבולבלת, אף פעם לא קרה לי שמישהו ככה טרח לחפש אותי בלי שהכיר אותי וזה קצת מלחיץ אותי האמת, אז תודה שאתה שומר עליי ככה". חיבקתי אותו ואמרתי לו "אתה חבר טוב ג'וני".
הוא החזיק אותי חזק ואמר לי " אני מקווה שאת מבינה שאני רוצה יותר מסתם חברות ממך עכשיו ואם לא הבנת את זה מהנשיקה ומה שקרה כאן כרגע על המיטה, אז אני צריך לחשוש שאיבדתי את הקסם שלי" אמר, קרץ וחייך כדי להפיג את המצב המתוח.
נפרדנו מהחיבוק והצלבנו מבטים "ג'וני אתה יודע שאני אוהבת אותך אבל אני צריכה קצת להירגע ולנסות להבין מחדש את מה שאתה בעצם מבקש ממני, אתה יודע שאני לא מקלה ראש בעניינים כאלה ועובדה שמעולם לא היה לי חבר רציני עד עכשיו אז אנא תן לי קצת זמן. זה באמת מחמיא לי שאתה חושב עליי אחרת עכשיו, אבל יש הרבה דברים שאתה לא מודע להם ואני צריכה שתהיה סבלני כלפיי בעניין הזה".
ג'וני היה נראה מאד מאוכזב, אבל מכיוון שהכיר אותי יותר טוב מרוב בני האדם על פני כדור הארץ הזה הוא הבין שלדחוק בי זה הדבר האחרון שהוא צריך לעשות. ן הוא קם מהמיטה שלי ותוך שהוא מחזיק בידי אמר " אני לא ממהר לשום מקום, האמת שאני מאוהב בך מהיום הראשון שראיתי אותך אבל אני ממתין לך שתיפתחי ותפתחי אליי רגשות עמוקים יותר מידידות כבר הרבה זמן ובעצתו ובעידודו של אחי ג'יק החלטתי שהגיע הזמן לנסות ולראות אם כבר הגיע הזמן המתאים להראות לך את רגשותיי האמיתיים, אני אצא עכשיו מהחדר כדי לתת לך קצת להירגע מהיום הזה. אני אחזור יותר מאוחר ונצא לאכול ארוחת ערב יחד, מה את אומרת? נצרף גם את אלי כמובן, כי מזמן לא ישבנו שלושתנו יחד וככה נתעדכן על החוויות שלנו מהחופשה שלנו. אוקיי?" שאל. הנהנתי בחיוך וקבענו להיפגש בעוד שעה וחצי למטה בכניסה.
בעיתוי כמעט מושלם הגיחה אלי לאחר דפיקה מהוססת בדלת לפני שפתחה והכניסה רק את ראש בדלת.. "אתם לבושים אני יכולה להיכנס?" ומיד צחקוק פרץ מפיה. "איזה מן שאלה זאת אלי, ככה את מכירה אותי, התגוננתי בכעס וג'וני הצטרף אליי ונזף בה " נו באמת אלי אל תדברי שטויות, עם מי את חושבת שאת מתעסקת כאן, טס זו לא את"... אלי החזיקה את היד קרוב ללבה ואמרה " זה ממש פגע בי , אבל יש לך מזל שמתחת לחולצה יש לי חזייה פוש אפ ממש חזקה אז זה לא הגיע ישר ללב אלא נעצר שם אז לא ממש נעלבתי".. חייכה ונכנסה לשבת לידי על המיטה. ג'וני רכן לתת לי נשיקה על המצח וביקש שאעדכן את אלי על התוכניות ויצא מהחדר.
שוב יכולתי לנשום... אלי הסתכלה עליי ועל המיטה והרימה גבה אחת ואמרה " אני יודעת שאתם לבושים והכל אבל משהו באויר מראה לי שהיה כאן מאד חם ולח" וחייכה ," אני טועה? כי יש לי חוש חזק לזה מניסיון אישי מאד טוב כידוע לך".
"את לא לגמרי טועה והאמת שאני ממש המומה מכל היום המוזר הזה מג'וני עם וידויי האהבה שלו ועם שיחת הטלפון של "חתיכי" שהתקשר וביקש שאבוא אליו למטה וזה רק היום הראשון של הלימודים... היא עצרה אותי באמצע המשפט " רגע רגע מה שוב פספסתי פה?! אין, אני לא עוזבת אותך יותר לבד לרגע . כל פעם שאני מפנה לך את הגב קורים פה אירועים מעולם מקביל ואני לא שם כדי לחזות בזה וזה ממש לא בסדר בהתחשב בזה שאני החברה הכי טובה שלך...". שוב הייתי צריכה לפרט לפרטי פרטים את אירועי הדקות האחרונות ואלי פשוט קמה על רגליה וניגשה לחלון החדר כאילו מצפה שהבחור עם האופנוע עוד יעמוד. כמובן שהוא מזמן נעלם גם אם בגלל התשובה שלי או בגלל האיום של ג'וני שהיה בהחלט משכנע .
בזמן שנותר עד לארוחת הערב עם ג'וני היינו עסוקות בפירוק וסידור החדר החדש אליו עברנו אחרי החופשה והספקנו להתקלח ולהתלבש בבגדים נוחים ונעימים, אלי בחצאית ג'ינס קצרה מגפונים אדומים וטי שרט לבנה צמודה, אני בשמלה פרחונית קייצית ועליה עליונית לבנה חלקה ועדינה שבזמן שלבשתי אותה הבנתי שבעצם זרקתי את הז'קט עור השחור שלי בצהריים על הרצפה במדשאה לפני שברחתי. פניתי לאלי בפחד ובשאלה "הרמת את המעיל עור השחור שלי מהמדשאה ?" אלי הסתכלה עליי מהראי בזמן שסיימה להתאפר והרימה את שתי כתפייה והנדיה לשלילה.
אוי, רק זה חסר לי... זה המעיל הכי אהוב עליי, הוא היה שייך לאמא שלי כמתנת סיום לתיכון ושמרתי עליו בקנאות. זה אחד הנכסים הכי חשובים לי בחיים ועכשיו בגלל כל הבלגאן היום איבדתי אותו...קיוויתי שאולי מישהו הרים אותו והעביר אותו לקופסת האבודים בכניסה לבנין ואמצא אותו שם בדרך החוצה.
אלי פתחה את הדלת והובילה כדי לצאת מהחדר ורגליה נתקלו בחבילה עטופה כמתנה ועליה פרח בודד אחד ופתק מוצמד וכתוב עליו "טס".
"טס יקירתי נראה לי שקבילת מתנה מאחד המחזרים הרבים שלך!"
"מה, על מה את מדברת?" עניתי לה בבלבול ועיניי נפלו על החבילה למטה על מפתן דלתנו. הרמתי את החבילה בפחד וקודם פניתי לכרטיס המוצמד עם שמי עליו. היה כתוב בו " אני מניח שזה נפל לך כשברחת היום.. אני רוצה לדאוג שבחיים לא תצטרכי לברוח יותר משום דבר ובטח לא ממני, עד שנתראה בפעם הבאה הנה הפרח שקטפתי מהגינה שליד הפקולטה ללימודי אנגלית. חושב עלייך" והיה חתום שם רק האות ק.
YOU ARE READING
עדות לאהבה
Любовные романыגם אם החיים מפרידים בין שתי נשמות צעירות , זה לא אומר שזה חייב להישאר כך. ג'ני ומשפחתה מוסתרתים שנים לשם הגנתם על ידי החוק.. ק. הוא גבר צעיר על אפנוע שהיא פוגת במקרה באוניברסיטה. הוא מצליח לסחוף אותה מהרגע הראשון.. קול שהיה שם מהיום הראשון שלה יעש...
