עדות לאהבה - פרק 12

1.1K 61 0
                                    

"מה יהיה איתה קול?, אנחנו חייבים להביא אותה לבית חולים עם הברך הזו, יש מצב שהיא שברה אותה. ואתה, מה יהיה עם הגב שלך? הכדור עוד בפנים וזה יכול להזדהם?!"

"תום, עזוב אותי ואל תגיד לג'ני כלום על זה, היא גם ככה עדיין בהלם מכל מה שקרה עם הגילוי על אלי והמוות שלה. אני אטפל לה ברגל עד שנגיע לעיר הבאה בתחנה שלנו ומספיק רחוק משם."

שמעתי אותם עומדים ומדברים קרוב, אך מחוץ לרכב והנחתי שעצרנו להפסקה לשירותים ושתיה ובאמת הרגשתי שהייתי ממש חייבת להתפנות. התיישבתי עם כאב חד ברגל, לרגע שוכחת את מצב רגלי ומנסה לקדם את גופי בישיבה עם הישבן על הספסל לכיוון היציאה מהרכב. בשלב מסוים לא הצלחתי להתרומם לבדי, אבל גם לא הייתי מסוגלת לקרוא לעזרה. משהו אטם את מיתרי הקול שלי מלרטוט ולהוציא קול לעולם החיצוני. הרגשתי כאילו אני לכודה בתוך גופי מבלי שום יכולת להביע את דעתי או רצונותיי.

דפקתי עם כף ידי בכוח על פח הרכב כדי למשוך את תשומת הלב של הגברים ומיד קול קפץ לכיווני. הוא הבין מיד שאני רוצה לרדת וביקש שאשען על גבו כדי שאצא בעזרתו מהרכב . בפעם הראשונה ראיתי אותו ללא חולצה ונחשפתי לחור הקטן והמדמם שנפער בגבו מפגיעת הכדור עליו דיבר קודם תום.

הרחקתי כמה שיכולתי את ידי ממקום פגיעתו כדי לא להכאיב לו וברגע שנעמדתי על רגל אחת והחזקתי בזרועו הפניתי את סנטרי במבט חד לכיוון גבו והנחתי לעיניי לעשות את עבודת התשאול.

"זה כלום, אל תתייחסי לזה, אני אטפל בזה בהמשך, כרגע את צריכה לשירותים ולעצור לשתות ולאכול משהו" הנהנתי עם ראשי והוא תמך בי בזמן שקיפצתי בכאבים על רגל אחת לכיוון השירותים הציבוריים בתחנת הדלק הדי נטושה שעצרנו בה באמצע שום מקום. הבעיה היתה שגם לא יכולתי להתיישב בשירותים עם רגל שאני לא יכולה לקפל. קול ניתח מהר את המצב ומשראה שאני לא מוציאה הגה החליט להשתלט על הדיבור בשביל שנינו.

"ג'ני יהיה לך בעיה לשבת במושב, תישעני על הקיר ותורידי את המכנס והתחתונים ואני אושיב אותך עם רגליים ישרות טוב?" נחרדתי מהרעיון שאיחשף ככה בפני קול והנדתי את ראשי מצד לצד.

"'ג'ני, אל תהיי כזו, גם ככה אני צריך לנחש מה עובר לך בראש מאז שאת לא מדברת ואני יודע שאת בטח מתה להתפנות, אז בואי לא נשחק משחקים, אנחנו כבר לא ילדים קטנים." הוא כל כך צדק, אבל התביישתי כל כך וברגע שהוא הסתובב ניצלתי את החולצה הארוכה שהיתה עליי כדי להסתיר את חלקיי הפרטיים, מיד לאחר ששחררתי את מכנסיי והפשלתי את תחתוניי עד למקום שיכולתי. קול הסתובב אלי וראיתי בעיניו שהוא מושפע מרגליי החשופות גם במצב המביך והמוזר הזה. הוא התעשת מהר יותר ממני וניסה להתנהג במקצועיות ובניתוק מרגשותיו והפשיל לי אותם עד למטה ומיד הרים אותי בזרועותיו והניח אותי על השירותים. כל העת הוא עמד עם גבו אליי ואני נעזרתי בידיי כדי להחזיק את רגלי באויר וישרה. לא הייתי מסוגלת למרות שהייתי צריכה לעשות זאת כשהוא כל כל קרוב וכשהוא שמע את האנחה שבכל זאת הצלחתי להוציא מפי הוא התרחק עוד ופתח את הברז בכיור והניח למים לזרום.

עדות לאהבהWhere stories live. Discover now