ג'וני ואני חזרנו למעונות שלי וג'וני, כפי שהוא הגבר המקסים והדאגן, ליווה אותי עד לחדרי. הדלת של החדר היתה קצת פתוחה ואם למדתי דבר אחד אחרי במשך שבע השנים שלי כנמלטת וכחלק ממשפחת עד מוגן, זה להתחיל לחשוש ולהיות מוכנה לבריחה אם הדלת של הבית הפרטי שלך פתוחה כשהיא לגמרי לא אמורה להיות.. ג'וני ראה שאני עומדת קפואה ומבט של אימה בפניי ועיניי נעולות על ידית הדלת. "טס, מה קרה לך?" הוא הניח את הספרים בידיו על הרצפה ואחז בשתי כתפיי, מנסה להסיט את מבטי המבועת מהדלת.
"הדלת ג'וני, למה היא פתוחה?" שאלתי וניסיתי לעקוף את גופו במבטי כדי להתכונן לגרוע מכל.
"מה עם הדלת טס? שאל ולא ירד לסוף דעתי שהיתה יכולה לבלבל כל אחד שלא היה במצבי.
למה היא פתוחה? איפה אלי? אולי מישהו עדיין שם? תתקשר למשטרה... אני חייבת לברוח מכאן..."
" מה? טס מה פתאום לברוח! יש מיליון סיבות למה הדלת פתוחה, את מכירה את אלי המעופפת ויכול להיות שהיא יצאה ולא סגרה אחריה או שהיא אפילו בפנים שומעת מוסיקה וקוראת. תני לי להיכנס קודם את זה כל כך מלחיץ אותך. אלוהים טס, אני יודע שאת בחורה לחוצה, אבל אף פעם לא ראיתי אותך לחוצה עד כדי כך. חכי כאן ואל תברחי לי לשום מקום את שומעת?!"
הנהנתי עם ראשי וחיכיתי. לא יודעת למה חיכיתי שם, הרי זה בניגוד להוראות ואני יכולה לעשות טלפון אחד לסוכן החדש שלנו ולטפל בזה כמו שעשיתי בעבר ואף אחד לא גילה כלום כשהתברר שזו היתה אזעקת שווא. תמיד הצלחתי להסוות את הימצאותו של אדם זה או אחר כמישהו זר שבמקרה היה באזור ונחלץ לעזרתי. כולם ידעו שאני אדם לחוץ וחשבו שככה נולדתי. אם רק היו מכירים את טס בת הארבע עשרה, נפש חופשיה שלא מפסיקה לעשות שטויות יחד עם קול בעיקר. ליד אחרים תמיד הייתי קצת יותר שקטה, אבל עם קול תמיד היה לי בטחון. אפילו הניסיון הכושל שלי לעוף בגיל תשע מעץ הדובדבן, לא מנע ממני להמשיך לעשות שטויות.
הנפש החופשיה הזו כבר מזמן לא איתי, היא עפה לה לארץ רחוקה ואותה כבר לא אצליח לעולם להשיב. לא אחרי שבע השנים האחרונות. לא אחרי שכל שנה וחצי עברנו למדינה אחרת, עם חברים חדשים, בית ספר חדש ולפעמים גם שמות אחרים.
היו פעמים שאבא שלי היה מכנס אותנו לפני ארוחות חג בעיקר, שהיו קשות עבורנו לבד בגלות, ומתנצל על המצב שהכניס את משפחתו אליה. אלה היו בין הרגעים הקשים שלי. אתה גודל להעריץ את אבא שלך, רואה בו את האדם החזק ביותר בעולם, זה שאפשר לסמוך רק עליו, מתרסק כל פעם קצת יותר והופך לכלי שבר עם כל ארוחה, כל חג וכל בשורה שמגיעה מהעבר ומזכירה לך את מה שאיבדנו בדרך שלנו להביא צדק לעולם.
"טס, הלו טס, את איתנו?" ג'וני הניף את ידו מול עיני, מנסה למשוך אותי חזרה למציאות מתוך עומק מחשבותיי.
"כן, כן...נו? מה ראית שם?" שאלתי ומבטי נע בינו לבין הדלת. "ראיתי בדיוק את מה שאמרתי לך שאראה..אלי במיטה עם אזניות וספר סטטיסטיקה. היא קפצה כשראתה אותה והסבירה שדונה מהחדר ליד קפצה להביא לך משהו וכנראה לא סגרה אחריה את הדלת. את רואה יש הסבר הגיוני לכל דבר ולא הכל זה אסון שרק מחכה להתרחש". גו'ני הרים את הספרים מהרצפה ונכנסו יחד לחדר ומה שראיתי על המיטה שלי שיתק אותי יותר מכל דבר אחר בעבר.
YOU ARE READING
עדות לאהבה
Romanceגם אם החיים מפרידים בין שתי נשמות צעירות , זה לא אומר שזה חייב להישאר כך. ג'ני ומשפחתה מוסתרתים שנים לשם הגנתם על ידי החוק.. ק. הוא גבר צעיר על אפנוע שהיא פוגת במקרה באוניברסיטה. הוא מצליח לסחוף אותה מהרגע הראשון.. קול שהיה שם מהיום הראשון שלה יעש...
