דני נכנס לחדרי מיד לאחר שאבי יצא ממנו כדי לדאוג להביא לי משהו לאכול וחשתי פגועה ועצבנית. כל מה שרציתי ממנו היו הסברים על הבלגאן שכמעט גרם לי ולקול כשקרא לאבא שלנו.
אני בטוחה שבעיני דני, זה לא היה נראה טוב, אבל אני ילדה גדולה והוא צריך להבין את זה ולא להתערב לי בעניינים.
"מה שעשית כאן עם הסוכן החדש שלנו על המיטה בבית הבטוח החדש שלנו כשאת פצועה. נראה לי שאת מסיחה את דעתו מהעבודה שלשמה הוא הגיע ועובדה שאת פצועה" הוא הרים את קולו ופניו האדימו בזמן שדיבר אליי.
השפלתי עיניי אחרי מה שאמר ואני בטוחה שאם הוא היה יודע שזה קול הוא היה מבין.
שמענו צעדי ריצה במעלה המדרגות ודלת חדרי נפתחה בבת אחת ופגעה בקיר. קפצתי ממקומי בבהלה והתיישבתי כדי לראות מה עמד בפתח החדר שלי.
קול עמד שם מזיע וחיוור וביד ימין החזיק את אקדחו. הוא דרש בלחש וסימן לנו בעזרת ידיו הוראות להיכנס מתחת למיטה ולדני שיתחבא בשירותים של חדרי וינעל את עצמו שם.
לא שאלנו שאלות וסימנתי לו עם ראשי שהבנתי ובכוח הרמתי את עצמי מהמיטה רק כדי לשכב על הרצפה ולהתגלגל מתחתיה. זה דרש ממני עמידה בכוח סבל בגלל הרגל, אבל בלעתי את הכאב עמוק לתוכי ונשכתי את שפתיי בכל התהליך. בזמן הזה, קול טיפל בדני ואחרי כמה שניות קול התכופף מתחת למיטה שלי ולחש לי "פרינסס, אני צריך אותך ממוקדת עכשיו. תום והרכב נעלמו והוא לא עונה לי. אני חושב שמישהו עקב אחרינו או איתר אותנו כאן. ההורים שלך גם בטוחים במקומות מסתור שונים בבית. כדי להיות בטוח אני חייב לעשות סריקה יותר מעמיקה בבית ומחוצה לו לבדי. אני בטוח שהכל בסדר, אבל אני חייב לפעול לפי התחושות שלי בדיוק כפי שאימנו אותנו.. לרוב אנחנו לא טועים לצערנו."
הוא ניסה להתרומם ותפסתי אותו בזרועו שניה אחת לפני כן, יודעת שאני לא יכולה לדבר או לא רוצה, אבל ניסיתי להעביר לו באמצעות מבטי בלבד את כל מה שהייתי אומרת לו דיברתי. נגעתי בקעקוע העששית של זרועו. רציתי שיידע שהוא מצא אותי ולכן אסור שיאבד אותי שוב.
קול הבין, והרים את ידי וקירב אותה לפיו לנשק אותה ועצם לרגע את עיניו. "אני יודע למה את מתכוונת ולא משנה מה יקרה, את כבר יודעת שאני תמיד אמצא אותך ואת אותי, אני אוהב אותך ג'ני" אמר וקם מהר ממקומו ושמעתי אותו רץ בירידה מהמדרגות.
דמעות של פחד חנקו את גרוני וכל מה שהתפללתי אליו ברגעים אלה היה שהסיוט הזה יבוא לסופו אחרי כל השנים, הדרמות והכאב שהמשפחה שלי ספגה.
תהיתי ביני לבין עצמי, אם אבי היה מוותר על העדות שלו אז לפני שבע שנים,אם היה יודע מה אנחנו נעבור בעקבות זה. לצערי, אני חושבת ודי בצדק, שהוא היה מוותר ומכסימום רק עוזב את מקום העבודה והיינו עוברים לגור במקום רחוק יותר ומתנתקים מהמשפחה המטורפת הזו שרודפת אותנו.
YOU ARE READING
עדות לאהבה
Romantizmגם אם החיים מפרידים בין שתי נשמות צעירות , זה לא אומר שזה חייב להישאר כך. ג'ני ומשפחתה מוסתרתים שנים לשם הגנתם על ידי החוק.. ק. הוא גבר צעיר על אפנוע שהיא פוגת במקרה באוניברסיטה. הוא מצליח לסחוף אותה מהרגע הראשון.. קול שהיה שם מהיום הראשון שלה יעש...
