עדות לאהבה - פרק 2

1.6K 81 0
                                    

רצתי במשך רבע שעה עד שהקמפוס היה רחוק מאחור ויכולתי שוב לנשום. הגעתי לאזור החורשה הקרובה לקמפוס שם תמיד התחבאתי מהעולם כשרק הייתי צריכה לברוח מהכל ולהירגע. שם יכולתי להיות רחוקה מהחברים, הלימודים והמחשבות הקשות. התיישבתי על הסלע שלי ונתתי לקצב הלב שלי לחזור לעצמו. גם לאחר כמה דקות, לבי געש ורעש והבנתי שלא מהריצה אני מתנשפת אלא מהמחשבות שלא הפסיקו להלום בראשי – הבחור, ג'וני עם הנשיקה המוזרה, המבטים של כולם. איך אני אחזור לשם עכשיו חשבתי לעצמי?! איזו בושה...

עברה שעה של הרהורים ומחשבות לפני שהבחנתי ברכב אדום ממרחק מה מתקרב אליי ומיד הבנתי שזו אלי שבאה אחריי . היא היחידה שהכירה את מקום מחבואי ועד היום גם כיבדה את הצורך שלי בפרטיות ולא רפדה אחריי גם בפעמים הבודדות כשרבנו ומקום זה שימש לי מקום מבטחים.

"טס איפה את? אני יודעת שאת כאן.. אל תדאגי באתי לבד.." קולה נשמע באויר בינינו. לקחתי שתי נשימות עמוקות ויצאתי מהצללים והופעתי מולה.

"אוי מסכנה שלי, מה קרה שם? תראי איך את נראית זוועה". האמנתי לדבריה גם מבלי לראות את פניי מול מראה.

"אני לא יודעת מה היה שם אבל זה היה אחד המצבים הכי מוזרים שהייתי בהם ואני לא יודעת אפילו מה להתחיל לחשוב. אלי, תודה שבאת אליי אני ממש אבודה",הושטתי לה את זרועותיי כדי לקבל חיבוק תמיכה, שכה הייתי זקוקה לו מחברה טובה.

"איך אני אעזור לך אם אני לא מבינה מה היה שם בעצמי?.. תתחילי מההתחלה את הסיפור כי הדבר האחרון שאני זוכרת זה שאני ואת עמדנו ודיברנו עם ג'רמיה ונעמי ואת התחלת ללכת לבד לכיוון כלשהו בין כל האנשים שם. פתאום משום מקום ג'וני התחיל לצעוק על הבחור החתיך ההוא ואת היית באמצע".

"אז אני מבינה שלא היית עדה לנשיקה שג'וני הדביק לי לפה ומשחק המשיכות של הבחור "החתיך" וג'וני כשאני באמצע כמו משחק משיכת חבל?!"...גיחכתי במבוכה.

"מהההה. איזה נשיקה ואיזו משיכה? איך הפסדתי את זה?! עד שסוף שסוף קורה לך משהו מעניין בחיים אז אני לא עדה לזה? איך זה קורה לי?!" אלי הרימה את הידיים לאוויר בתסכול.

לאחר שתיארתי כל את כל פרטי הסיפור, חשבתי שאני רואה את אלי עומדת להתעלף, אבל היא התאוששה מהר כהרגלה .

"אוקיי – את צריכה להחליט אם את רוצה את ג'וני כמו שברור לחלוטין שהוא רוצה אותך ולגבי הבחור החתיך הזה רצוי שתדעי שהסיפור יותר מסובך. לאחר בריחתך הדרמטית ביררתי קצת עליו וממה שגיליתי, הוא סטודנט חדש שעבר אלינו רק עכשיו ואף אחד עדיין לא מכיר אותו אבל יודעים שהוא נמצא כאן על מלגת פוטבול ו"חטפו" אותו מאוניברסיטה אחרת גם אם רק לשנה אחת כדי לקדם את הקבוצה שלנו לקראת העונה הקרובה. ממש מוזר איך שהוא נחת ככה אצלנו משום מקום ואני עדיין לא יודעת איך להתייחס לפנייה הישירה הזו אלייך כאילו שהוא מכיר אותך? – חצוף, אבל עדיין "חתיך הורס"...

עדות לאהבהWhere stories live. Discover now