לי את שייכת

פרק 4- נשיקה לא צפויה

הגעתי לדירה של דין.
ראיתי דירה בעלת דלת חומה, ושלט שכתוב עליו "כאן גרים בפנאן דין, ליאם וריי."
פלטתי גיחוך קטן ודפקתי בדלת.
הדלת נפתחה ומול עיניי עמד ליאם.
הוא יצא עם מגבת על חלקו התחתון, שערו הזהוב היה רטוב, וגופו השזוף נחשף מול עיניי.
גופו היה שרירי אך לא שרירי מידי.

"היי קים, מה את עושה פה?" שאל בחיוך.
הרגשתי כאילו מהפנטים את עיניי.
"א.. אנ.. אני.. התחלתי לגמגם.
"את מה?" שאל ליאם וצחוק עלה בו.
מצמצתי כמה פעמים, מבינה שהוא מסתכל עליי וחיוך שובב על פניו. התעלמתי מגופו השזוף והסתכלתי בעיניו הירוקות.
"דין רצה לערוך לי סיור בדירה שלכם, להכיר אותה קצת.."
"אה בכיף בואי, תכנסי." השיב לי ושלך את ידו לעבר הדירה בשביל שאני אכנס.

ראיתי דירה ממש נחמדה לא גדולה אך גם לא קטנה, מתאימה בדיוק לשלושתם.
היה שם סלון עם שתי ספות אפורות, כורסא בצבע שחור, שולחן בצבע שחור ועליו אגרטל עם פרחים בתוכו, וטלוויזיה.
"דין עוד מעט ירד הוא מתקלח" אמר ליאם.
"ריי לא פה?" שאלתי, מנסה להתעלם מגופו השזוף.

"לא הוא אצל סבא שלו" השיב לי.
"את רוצה בנתיים שאני אראה לך את הדירה עד שהוא יסיים?" שאל.
"בכיף". השבתי לו הוא לקח את ידי והוביל אותי אל עבר המטבח.
ראיתי מטבח עם שולחן לבן משיש באמצע, ומסביב יש ארונות, מקרר, תנור וכו'.
"ממש מסודר פה לעומת שלושה גברים שגרים באותו בית".
"כן..." צחק.
״ריי חולה נקיון."
"טוב בואי אני אראה לך את החדרים."
אמר והוביל אותי במדרגות לקומה העליונה.
הגענו לחדר הראשון החדר של ריי, הכל היה שם כל כך מסודר.
היה שם מיטה זוגית גדולה וארון גדול.
ליאם הוביל אותי לחדר השני של דין, גם שם היה מיטה זוגית גדולה, והיה שני שידות מכל צד במיטה, וארון קטן.
ואז הגענו לחדר השלישי של ליאם, וגם שם היה מיטה זוגית וארון, אבל הכל היה כל כך מבולגן.
בגדים על הריצפה, נעליים מפוזרות..

"אני רואה שאתה היחיד שלא מסדר פה״ העזתי להגיד בחוצפה.
"נוח לי ככה, אם הייתי יודע שאת באה הייתי מסדר" אמר ונתן חצי חיוך.
"למרות שלא נראה לי שאתה יודע איך מחזיקים מטאטא." צחקתי.
"הצחקת אותי אני יכול ללמד אותך, אם הייתי רוצה הייתי מתקתק פה את כל הבית, אני עושה הכל יסודי."
"כן בטח רואים." התפרצתי בצחוק.
מה זה?! מה מה אמרת?" אמר במבט שובב.
"אמרתי.." לא הצליחו לצאת מילים בפי ורק צחקתי.
"בואי לפה" אמר וזרק אותי בחוזק על המיטה.
הוא נשכב מעליי שרק מגבת קטנה מכסה את גופו התחתון, ותפס את ידיי מעל ראשי.
"חבל שאמרת את זה, עשית טעות ואת תשלמי עליה״
"אולי כדי שתשים על עצמך משהו לפניי."
"אני חושב שאני מסודר." אמר.
"אה כן?"
"כן." השיב לי וחיוך גדול נמרח על פניו.

"מה אתם עושים?" שמעתי את קולו העצבני של דין.
הדפתי מעליי את ליאם.
"כלום" אמרתי.
"זה לא נראה לי כמו כלום קים״
טונו עלה במעט.
"מה יש לך אחי סתם צחקנו תירגע."
ליאם אמר ברוגע אך עם קול קצת מאיים.
הוא הסתכל על ליאם והסיט את מבטו אליי.
"בואי קים אני אראה לך את הדירה כמו שהבטחתי לך" דין אמר ברוגע, והשיט את ידו אליי.
"ליאם כבר הראה לי את הדירה וכבר די מאוחר אבא שלי בטח דואג לי נראה לי שכדי שאני אלך."
ראיתי את פרצופו העצבני של דין, אבל התעלמתי.

ירדתי למטה וליאם ודין ירדו מיד אחריי.
"איך את הולכת?" ליאם שאל ברכות.
"ברגל", עניתי.
"בואי אני אלווה אותך."
"זה בסדר אני אסתדר."
"לא, לא נראה לך שאני נותן לך ללכת ככה לבד בלילה? תני לי רק לשים בגדים ואני יורד."
ליאם עלה במדרגות ודין נשאר איתי למטה.
"דין אממ.. אנ.. אני מצטערת."
"על מה בדיוק?״
אמר באדישות ולא הסתכל עליי.
שתקתי לא ידעתי מה להגיד.
ואז לאחר זמן קצר ליאם ירד.
"בואי."
אמר, תפס את ידי ויצאנו מהדלת, דין רתח מזעם אך לא אמר מילה.

התחלנו ללכת ולא היה איש בחוץ, הרחוב היה כל כך שקט.
"למה את הולכת ברגל, אין לך את הנהג הזה?" ליאם שאל.
"יש. אבל הוא בטח עסוק הוא צריך לסדר מזוודה הוא עוד מעט טס ויש לו מלא אירגונים על הראש, אני לא רוצה להפריע לו."
הוא חייך ואמר לי בלחש,
"את כל כך יפה."
הסמקתי מדבריו וגיחכתי.
"תודה."
המשכנו ללכת והוא לא הוריד את מבטו ממני, כאילו הוא מהופנט.
"למה אתה מסתכל עליי ככה?"
"כי את יפה."
הסתכלתי עליו ונשכתי את שפתיי.

המשכתי ללכת והוא הלך מאחוריי, הוא המשיך להסתכל עליי במבט הזה שלו.
עצרתי והסתובבתי לעברו.
"תפסיק את זה.."
"את מה?" אמר וצחק.
"את זה.. את.. המבט הזה."
"לא רוצה" אמר וחייך חיוך גדול.
הסתכלתי עליו במבט מאיים והמשכנו ללכת באותו קו הליכה.
"אולי תבואו לישון אצלנו בדירה כל החבר'ה?" ליאם שאל.
פרצופי היה מופתע.
״סבבה אני אדבר עם אמילי ושון ונודיע לכולם."
לאחר זמן קצר הגענו.
"טוב הגענו, תודה על הליווי."
"מה.. מה זה הבית הגדול הזה?״ ליאם הסתכל עליי.
עשיתי פרצוף חסר סבלנות אני שונאת שאומרים לי את זה.
כל חיי אמרו לי, יוא איזו עשירה את, יוא איזה בית גדול, יוא יש לך נהג איזה כיף לך.
אני לא גאה בזה, אני מגיל קטן הייתי מעדיפה בית ממוצע עם גינה קטנה וזהו.
"עזוב לא רוצה לדבר על זה, תודה לך שוב."
ליאם הבין שאני לא מתגאה בזה וחייך.
חייכתי גם אני, פתחתי את השער ואז הרגשתי את ידו אוחזת בידי.
הוא משך אותי אליו במהירות ונישק אותי, הרגשתי את לשונו מנסה למצוא מקום בפי, וכך גם לשוני.
הוא אחז במותניי בחוזקה ואני העברתי את ידיי בשיערו.
זה היה נשיקה סוערת.
לאחר זמן קצר הוא התנתק ממני ואמר לי,
"אין על מה״ והלך.
הוא השאיר אותי שם עם פה פתוח, כל כך התרגשתי מהנשיקה הזאת, זאת הייתה נשיקה לא צפויה.