לי את שייכת

פרק 34- הוא ויתר

הסתכלתי עליו בכעס.
״מה יש לך שם?״ שאלתי את ליאם והסתכלתי על החזה שלו ״כי לב זה בטוח לא״
״אל תתחצפי אליי״ הזהיר לי בכעס. ״עכשיו שמעת מה אמרתי לך? לכי.״
קמתי בעצבים והתחלתי ללכת הביתה.
שהגעתי הדלת הייתה נעולה, אז דפקתי.
דפקתי ודפקתי ודפקתי ואף תשובה.
״אמילי תפתחי!!!״ התחלתי לצעוק. ״אמילי נו״
לפתע אמילי פותחת לי את הדלת עם סדין מכוסה על גופה.
״קים! מה את עושה פה? את לא אמורה לחזור רק עוד איזה שעתיים בערך?״ שאלה בלחץ.
״שריל ביטלה לי אז חזרתי הביתה, למה את עם ס..״  באתי להמשיך את המשפט אך קטעו אותי.
״אמילי לאן הלכת?״ שמעתי את קולו של שון מלמעלה.
הסתכלתי על אמילי ופתחתי עיניים.
״את פה עם שון??״
״מצטערת, חשבתי שתחזרי יותר מאוחר.״
״למה לא אמרת לי?!״
״נו מצטערת״
״טוב, לכי אליו כבר.״ אמילי גיחכה ובאה לעלות אך עצרתי אותה.
״רגע! איפה אתם? בחדר שלי?!״
״בחדר האורחים״
גם בי עלה פתאום מן גיכוח כזה.
״אוקיי לכי הוא מחכה לך״

אחריי ארבעים דקות שון ירד למטה מקולח ותפס אותי באמצע בישולים.
״קים!״ הוא צעק פתח את ידיו לצדדים והתקרב אליי.
״שונקי״ החזרתי לו בהתלהבות והתחבקנו.
שון התיישב בשולחן אוכל במטבח.
״איפה אמילי?״ שאלתי אותו.
״מתלקחת, היא עוד מעט תרד.״ השיב לי.
״האמת שהגעתם בזמן, הכנתי לנו שקשוקה היא תהיה מוכנה עוד 3 דקות״
״מתאים לי, אני רעב.״
חייכתי והוספתי מלח.
אמלי ירדה למטה אחריי חמש דקות וראתה את שון עורך את השולחן.
״פשש שון עורך את השולחן, זה חדש״
שלושתינו צחקנו והיא המשיכה לדבר.
״מה זה הריח הזה קים? זה יש שאני חושבת שזה?״
הינהנתי לה.
״אוי, השקשוקה שלך!!!!״
צחקתי. ״שבי״
ישבנו כולם סביב השולחן והתחלנו לאכול.
״אתן יודעות מה חשבתי?״ שון שאל. ״שניסע כולנו לחופשה. משהו מגניב כזה כולם.
הרבה זמן לא עשינו משהו ביחד ועוד חודש הקיץ נגמר צריך לנצל את זה״
״האמת.. נשמע מגניב.״ אמרתי. ״לאן חשבת?״
״חשבתי אולי נלך למקום הזה שנקרא ״דרך השקט״ יש שם מלון שמשקיף לים וממש יפה שם.״
״עוד שבועיים יכול להתאים״ אמילי אמרה.
״על איזה יום זה יוצא?״ שון שאל.
״יום..רביעי״ אמילי ענתה לו.
״אהה.. רגע אבל לא, הכניסה לשם היא מגיל 18 אז מישהי כאן לא תוכל להיכנס״ הוא אמר והסתכל על אמילי.
״מצחיק מאוד שון! גם קים בת 17, מה אתה ר..״ הסתכלתי עלייה והרמתי גבות.
״אה נכון״
ממש צחקתי ברגע הזה
שון גם צחק ואז אמר,
״יופי. אז צריך להודיע לכולם״
״בסדר חפרן נודיע להם. עכשיו תן לאכול בשקט.״ אמרתי לשון.
הוא צחק והמשיך לאכול.

השעה הייתה כבר 11 בלילה, שון הלך ואחריי שהתקלחתי אני ואמילי שכבנו על המיטה בחדר והסתכלנו על התקרה.
״אני חושבת שליאם ויתר" אמילי אמרה פתאום.
״אני חושבת שהוא כבר הבין שאת לא רוצה אותו והוא הבין שגם עם יקרה לך משהו אנחנו תמיד ניהיה איתך ושהוא צריך לעזוב אותך במנוחה״
״כן? את חושבת?״
״כן, מה את לא?״ שאלה אותי.
״אני.. אני לא יודעת מה לחשוב״
״אז אני חושבת במקומך ואני אומרת לך שאני חושבת שהוא ויתר״
״אם את אומרת..״  אמרתי לה בשקט.
-התקבלה הודעה חדשה מאת: ליאם-
״מחר בעשר בבוקר תהיי במלון ״פיקאסו״ קומת פנטהאוז דלת 334״
קראתי את ההודעה וסגרתי את הטלפון.
הטענתי אותו ליד ראשי והתכסתי בשמיכה.
״לילה טוב אמילי״ אמרתי אך היא לא ענתה. ״אמילי?״ הגב שלה היה מופנה אליי אז סובבתי אותה וגיליתי שהיא נרדמה.
גיחכתי נשכתי את שפתי התחתונה וכיסיתי גם אותה בשמיכה, כיביתי את האור והלכתי לישון.

מצטערת שהוא כזה קצר ❤️ והחלטתי להעלות את הפרק למרות שלא היה מספיק הצבעות.