ליאם התקשר לכריס וביקש ממנו שילך ויתן לפרמדיקים לקחת את ריי לבית חולים.
רואי יצא מהבית שריי לידו על אלונקה, והוא ראה שליאם מנשק אותי.
"מה אתה עושה?!" הוא צעק מפתח הבית.
"שחרר אותה." הוא בא אלינו בריצה.
"רואי זה בסדר."
"תשחרר אותה אמרתי."
"רואי!" צעקתי. "זה בסדר."
"קים מה את עושה?" הוא שאל ופרצופו היה מופתע אך עצבני.
"זה בסדר לך עם ריי לבית חולים, אל תדאג לי."
"לא!"
"רואי.."
"לא קים! אני לא משאיר אותך שוב איתו לבד!"
"אתה רוצה למות אני מבין." ליאם התערב לשיחה. "אני נותן לך הזדמנות פה ללכת ולהציל את החבר ההומו שלך איתך. תנצל את זה."
"ואתה מנצל את קים בשביל זה יא אפס!"
"רואי אני מבקשת פליז."
"לא די, את סיימת להקריב את עצמך בשבילנו. סבלת מספיק בגללו."
"לך רואי." אמרתי באפיסת כוחות.
הוא הסתכל עליי במבט עצבני.
"שמעת אותה!" ליאם צעק עליו.
"אני הולך, אני הולך." הוא אמר הרים ידיים והסתובב.
ליאם שם את ידו על הלחי שלי ולא הסתובב לאחור.
רואי הסתובב אלינו, נתן מכה בעורפו של ליאם ועילף אותו.
"מה אתה עושה?!" צרחתי.
"בואי!" אמר ומשך בידי. אך אני התנגדתי.
"די לעלף אותו כבר! הוא יקום והוא יהרוג אותך אתה לא מבין?!" התחלתי לבכות.
"קים בואי!!"
"לא!"
"ריי צריך אותך שם. בבקשה קים בואי איתי לבית חולים הם עוד שנייה נוסעים."
"אוקיי, אוקיי." אמרתי.
נסענו באמבולנס וריי הונשם בעזרת מכונה.
החזקתי לו את היד ודמעות היו על פניי.
"אני מצטערת ריי. הכל בגללי."
הוא בא לדבר אך היה לו ממש קשה.
"לא לא אל תדבר. אל תתאמץ, רק תדע שאני אוהבת אותך." אמרתי לריי ונישקתי לו את הלחי.
רואי גם בכה אך בשקט, לא רצה שנשמע אותו.
הגענו לבית חולים וביקשו מאיתנו לחכות בחדר ההמתנה בזמן שמנתחים אותו.
"הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר." אמרתי ואני ורואי החזקנו יד ביד חזק.
"הם רק מוציאים ממנו את הכדור מהכתף, כלום לא יקרה לו." אמרתי שראיתי את רואי בלחץ מטורף והוא לא מפסיק להוזיז את רגלו.
שמתי יד על רגלו והרגעתי אותו.
כבר שעתיים אנחנו מחכים ואני לא מפסיקה לחשוב על ליאם. איך כבר עבר שעתיים והוא לא מצא אותי עדיין? הרי הוא כבר קם. משהו פה היה לי מסריח. באתי לדבר על זה עם רואי אך רופאה אחת באה אלינו ורואי ישר קם על רגליו.
"נו? מה איתו?"
"ריי בסדר. הוא עבר את הניתוח בהצלחה."
צרחתי ושמתי את שני ידי על פי מרוב השמחה.
רואי צעק יש בשמחה והיה נראה מאושר מתמיד.
"אפשר להיכנס לראות אותו?" רואי שאל.
"כן." היא הובילה אותנו לחדר שלו ואמרה לפני שנכנסנו "הוא עדיין קצת מטושטש מהניתוח"
ראינו אותו שוכב שם על המיטה, נראה עייף.
"ריי" רואי אמר ושם את ידו על ידו של ריי.
"היי" ריי אמר בשקט.
"איך אתה מרגיש?" שאלתי בלחש.
"יותר.." הוא החל לומר אך השתעל. "יותר טוב."
"יופי" אמרתי בחיוך.
"אם היית מת לי, אני לא יודע מה הייתי עושה!" רואי אמר והזיל דמעה.
"אני אוהב אותך" ריי אמר לו.
"גם אני" החזיר לו רואי ונישק אותו.
הם כאלה חמודים אני כל כך אוהבת אותם.
"אתה רעב?" שאלתי.
"האמת שכן."
"הנה קח" לקחתי את האוכל שהיה על השולחן ליד המיטה. "הרופאה השאירה את זה כאן."
"תודה" הוא אמר.
הוא בא לקחת את הביס הראשון ולפתע התחיל לפרכס.
"מה קורה פה?! ריי!!" רואי החל לצעוק.
רצתי למסדרון וצרחתי: "שמישהו יבוא!! מישהו!! בבקשה!!"
מיד שני רופאים באו ונכנסו לחדר.
"תתרחקו בבקשה." רופא אחד אמר.
"לא! ריי!!!!" רואי צעק.
הרופא אמר לרופא השני שיוציא אותנו החוצה וצעק קוד בלו.
עוד שני רופאים נכנסו והחלו להחיות את ריי, ואני ורואי שם מחוץ לדלת עם דמעות בעיניים ורק מחכים לתשובות.
"אני לא מבין את זה אני לא מבין!!" רואי החל לצעוק.
"הוא היה בסדר!!"
לאחר חמש דקות שני רופאים יצאו.
"הוא בסדר? הוא בסדר?" רואי שאל.
רופא אחד החל לדבר. "הוצאנו לו את הכדור מהכתף ולא שמנו לב שיש לו גם דימום במוח. עשינו לו החייאה ו.. והוא לא הצליח לשרוד. אני מצטער."
"לא!! לא לא לא לא!!!!! רואי צרח כמו שהוא בחיים לא צרח.
הוא לקח כיסא אחד שהיה לידו, זרק אותו בשיא הכוח לרצפה.
"לא!!!!"
אני פשוט נפלתי לרצפה שמתי את ידי בין ראשי והתחלתי לבכות כמו שבחיים לא בכיתי.
YOU ARE READING
לי את שייכת
Romansaקים היא נערה צעירה בת 17 שמתגוררת עם אביה בקליפורניה. אמא שלה מתה כשהיא הייתה בת 10. לילה אחד פגשה קים בנער בן 18 בשם ליאם, היא לא ידעה שמאז החיים שלה הולכים להשתנות, ולא לטובה. (גמור) -מכיל תכנים- *מיניים* *קללות* *אונס* *תכנים אלימים* *האחריות ע...
