לי את שייכת

פרק 5- שבע דקות בגן עדן

קמתי בבוקר במחשבות על הנשיקה שהייתה לי עם ליאם.
אני מרגישה כאילו יש לי עוד את הריח שלו מאתמול.
אני חייבת לספר לאמילי.
נזכרתי גם שהוא אמר משהו על זה שהוא רוצה שנישן אצלהם היום.
ואז התקשרתי לאמילי בהתרגשות.

-השיחה בין קים לאמילי-
קים: "בוקר טוב לך" שמעו את שמחתי בדבריי.
אמילי: "בוקר טוב גם לך מה השמחה על הבוקר?
קים: "את לא מבינה מה קרה לי אמילי !!!"
אמילי: "כן, מה קרה שאת כל כך שמחה?"
קים: "אני וליאם התנשקנו!!!!!!!!!"
אמילי: אמילי צרחה, "אויימיגד קימי פאק אני כל כך שמחה בשבילך. טוב ספרי איך, איפה, מתי.
קים: הלכתי אתמול לדירה שלהם, ואז כשהוא ליווה אותי הביתה הוא נישק אותי.
אמילי: נו? הוא מנשק טוב?
קים: מטורף! אה ואמילי תקשיבי ליאם דיבר איתי אתמול שהוא רוצה שנישן אצלהם בדירה היום עם כל החבר'ה מה את אומרת?"
אמילי: סבבה אני אדבר עם שון שידבר עם כולם."
קים: "טוב ביי בחירת ליבי"

נכנסתי לווצאפ ועוד פעם הודעה ממספר לא מזוהה.
"לא מפסיק לחשוב עלייך מאז אתמול."
ליאם.
חיוך גדול עלה על פניי.
״גם אני לא" השבתי ועשיתי לב אדום.
לאחר שתי דקות הוא ענה לי,
"את שלי עכשיו קים." ועשה סמיילי שובב.
"מי אמר?" שאלתי אותו בציניות.
"אני. יש בעיות גברת?״
"רק בעיה אחת", השבתי לו.
"מה הבעיה?" שאל.
"לא אמרת לי באיזה שעה לבוא אליכם ביום.״
"9:30, הבעיה נפתרה?"
"נפתרה" אמרתי ושלחתי סיימלי מחייך.

השעה 9:20 הגיע, וכולם אמרו לאמילי ושון שהם יבואו והתחלתי לארגן את התיק.
לאחר 5 דק' סיימתי לארוז כל מה שאני צריכה ויצאתי מהבית.
כולם היו בדרך בדיוק כמוני חוץ מרואי שבא יותר מוקדם.
אגב, הוא וריי ממש התחברו.

הגעתי לדירה שלהם ודפקתי בדלת, ריי פתח לי עם בירה בידו.
"היי קים מה קורה?" נתן לי נשיקה קצרה על הלחי וחיבוק קצר.
"טוב״ השבתי לו ונכנסתי.
ראיתי בסלון את דין, רואי ו.. ליאם.
על השולחן היה בירות, פיצות, פיצוחים, וודקה וסיגריות.
רואי קם ממקומו וחיבק אותי וכך גם אני אותו.
״קים עיניים של אבא טוב שאת פה." צחקתי, אין אני מכורה אליו הוא כזה ערס.
גם דין קם ממקומו, נתן לי חיבוק קצר וחזר לשבת.
ליאם קם אליי אחרון חיבק אותי ולחש באוזני, "שמח שבאת."
הוא נתן לי נשיקה רטובה על הלחי, עצמתי את עיניי ונשכתי את שפתי התחתונה.

התיישבתי ליד רואי ושתיתי קצת בירה, לאחר זמן קצר אמילי ושון דפקו בדלת ובירכו את כולם בשלום.
אמילי התיישבה לידי בקצה הספה ונתנה לי נשיקה בלחי.
"נו מה קורה איתכם" שאלה אמילי בחיוך.
"הכל בסדר זה מתקדם לאט לאט" השבתי לה גם בחיוך.
"חייבים לעשו.." נקטע לאמילי המשפט בכך ששיין, ג'פרי וג'ון נכנסו בדלת.
"אחים שלי!!!" ג'ון צעק.
שלושתם נתנו חיבוקים לכולם והתיישבו.

השעה כבר 1 בלילה והיה ממש כיף, עשינו צחוקים ראינו טלוויזיה וצחקנו על הדמויות.
שיחקנו פוקר, שתינו, אכלנו, ממש נהנתי.
"אוקיי, אוקיי אני רוצה לשחק עוד משחק, קוראים לו שבע דקות בגן עדן." אמילי אמרה.
כולם עשו פרצופים חסרי סבלנות ורואי אמר תוך כדי שהוא מגלגל סגריה ״אמילי די כפרה הרגת אותנו."
ג'ון הצטרף אליו ואמר "כן שיגעת אותנו עם המשחקים האלה, אנחנו לא בני חמש חיים שלי.״
"שום דבר יש משחק של ברצלונה." אמר שיין.
הבנים האחרים פשוט לא הגיבו, הם פיצחו פיצוחים והיו שקועים במשחק.
"די יפה שלי אנחנו רוצים לראות משחק, וגם ככה את וקים הבנות היחידות פה מה נעשה בדיוק?" שאל שון את אמילי.
אמילי הביטה בו במבט עצבני, ובמהירות קמה ממקומה, חטפה את השלט מידיו של ג'פרי וכיבתה את הטלוויזיה.
"לא!!!" כל הבנים צעקו על אמילי.
"אויש סתמו כבר כולה משחק כדורגל מפגר."
"תדליקי את הטלוויזיה אמילי נו!!!" צעק שיין.
אם אתם רוצים את השלט אז בואו נשחק, לפחות משחק אחד ואז תראו את המשחק הדפוק שלכם."

פתאום אמילי קרצה לי ולא הבנתי למה.
"טוב אני בוחרת ראשונה שמי שייכנס לארון יהיה... קים וליאם."
עכשיו הבנתי.
תחמנית קטנה!
עשיתי לה פרצוף מאיים והיא צחקה.
הסתכלתי על דין ופרצופו היה עצבני.
"הם יוצאים משם ואת מביאה לי את השלט" שיין אמר בעצבנות.
"אתה יכול לקחת אותו כבר עכשיו, גם ככה את שלי כבר עשיתי."
שיין עשה פרצוף לא מבין ומיד לאחר מכן הבין וצחק.

היינו בחלק הזה של הארון איפה שתולים דברים, כך שהיה שם די מרווח.
הרגשתי לא בנוח וכל הזמן רציתי לצאת אך לא אמרתי כלום.
"מה עד כדי כך נורא להיות תקוע איתי?" שאל ליאם ששם לב.
"ל.. לא.. לא פשוט אני... אני.. " התחלתי לגמגם לא ידעתי מה לומר, פשוט רציתי לצאת.
"תירגעי אני צוחק." אמר וחיוך על פניו.
"קים את זוכרת מה אמרתי לך?"
"אמרת לי מלא דברים, אני צריכה לזכור משהו ספציפי?״
"אמרתי לך שאת שלי עכשיו זוכרת? והתכוונתי לזה."
פרצופו היה רציני והוא הפחיד אותי מעט.

הוא החל להתקרב אליי לאט לאט מה שגרם לי לזוז לאחור, עד שלא היה לי עוד מקום להמשיך והייתי צמודה לקיר מעץ שבתוך הארון.
הוא שם יד אחת שלו לידי, ויד שנייה שלו ליטפה את שיערי.
פתאום בבת אחת תפס את לחיי, ונישק אותי.
לשונו מיהרה לתפוס מקום בפי.
הוא החל לנשק אותי בפראות, ונשך את השפה התחתונה שלי.
משכתי בשערו הזהוב, הוא פלט גניחה קטנה והמשיך לנשק אותי.
פתאום הוא החל להוריד את חולצתו, ואז ידו עלתה לאט לאט ממותניי עד לחולצתי.
הוא החל להוריד לי אותה לאט, וישר התנתקתי מנשיקה ודחפתי אותו דחיפה קטנה ממני.

"מה קרה?" הוא שאל בפרצוף מופתע.
"אנח.. אנחנו מתקדמים מהר מידי."
"רגע את אף פעם לא.. "
"לא" קטעתי את משפטו עם מבוכה.
"סליחה. לא התכוונתי לעשות משהו שאת לא רוצה."
חייכתי חיוך מרוב רכותו.
"זה בסדר, גם ככה לא ידעת."
"איפה היית כל הזמן הזה?" שאל אותי. "כל חיי חיכיתי רק לך"
חייכתי וגיחכתי גיחוך קטן.

המשכנו להתנשק ואז הדלת נפתחה.
אמילי פתחה עם חיוך ענקי.
אני אחסוך לך אמילי, אנחנו זוג" ליאם אמר.
אמילי ירדה במהירות במדרגות וצרחה "קים וליאם זוג."
ירדנו במדרגות וכולם צרחו לנו מזל טוב, כאילו אנחנו בחתונה.
כולם בירכו אותנו, חוץ מדין.
"מה יש לו כל פעם שאני עם ליאם הוא עצבני." לחשתי לאמילי
"תשבעי לי שעד עכשיו לא שמת לב?"
"שמתי לב למה?"
"שדין מאוהב בך!״
פתחתי את עיניי. אין מצב , זה לא יכול להיות.. רגע בעצם.. פאק איך לא שמתי לב לזה קודם?!