"אני כועס מאוד שברחת ככה." אמר בנשיפות חזקות באוזני והצמיד אותי לכיור.
"מה חשבת שאני יוותר עלייך? אה? יש לי אנשים בכל מקום. גם אלה שראית במטוס, את לא דמיינת."
התחלתי לבכות ולהוציא קולות.
"ששש..לא לבכות, לא לבכות." אמר ונישק שוב את הלחי שלי.
"תהיי בשקט."
אני מנסה להשתחרר מידו שתופסת בי, אך ללא הצלחה.
"הפעם אני לא אתן לך לברוח, וכולם ימותו על זה שלקחו אותך ממני."
ברגע הזה התחלתי להשתולל ולצרוח, ליאם ניסה להשתלט עליי ולהחזיק בי חזק יותר.
בסוף ליאם השכיב אותי על הרצפה וידו עדיין על פי.
"קים" אמיליה צעקה מחדרי "את במקלחת?הכל בסדר?"
"אני הולך להוריד את היד ואת תאמרי לה שהכל בסדר, אם את לא תעשי את זה אני נשבע לך שאני יהרוג אותה." ליאם לחש לי באוזן.
"וקים, אל תנסי אותי יש לי אקדח בכיס."
ליאם הוריד את ידו מפי בעדינות.
"כ.. כן" אמרתי מנסה לא לצרוח בכל רגע.
"רק רציתי להגיד לך שאני יוצאת לגינה אם תצטרכי משהו אני בחוץ אוקיי?"
"אוקיי."השבתי לאמיליה.
"ילדה טובה." ליאם אמר ליטף שיערי, ונישק את פי.
"תעזוב!!" צעקתי והוזזתי את ראשי מצד לצד.
"בואי לפה" ליאם אמר קם מעליי והחזיק את ידי. "אנחנו הולכים."
"לא!" צעקתי וניסיתי להאבק בו.
"קים אני יסחוב אותך על הכתף שלי בעצמי אם יהיה צריך."
אני פוחדת לדבר, אני פוחדת שהוא שוב יעשה לי משהו.
עוד פעם זה קורה לי. שוב פעם הוא רוצה לחטוף אותי, רוצה אותי רק לעצמו. זה חוזר אליי כמו בומברנג.
אפילו לא עבר יום והוא חזר.
"די, בבקשה די." הבכי לא נפסק.
הוא משך בידי אליו והרים אותי על כתפיו.
הוא יצא מהחדר וראה בחדר את רואי וריי.
שניהם היו בהלם שהם ראו אותו שם.
"מה אתם עושים פה?!" ליאם צעק.
"תעזוב אותה יא בן זונה תעזוב אותה!!" רואי צעק.
הוא הוריד אותי מכתפיו, הצמיד את גופי אל בטנו, שם את ידו סביב צווארי וכיוון אליהם אקדח.
"לא!! לא!! אל תהרוג אותם!! אני יבוא איתך אוקיי? אנחנו נלך הכי רחוק שאפשר והם בחיים לא ימצאו אותנו אני נשבעת." צעקתי.
"לא הספיק לך מזדיין אחד?! תעזוב אותה במנוחה כבר!!" ריי צעק.
"ריי די!" צעקתי גם.
"ליאם, בבקשה.."
"בואי." אמר והחל לקחת אותנו לכיוון הדלת.
אך פתאום בשנייה אחת ליאם הסתובב וירה לריי בכתף.
"לא!!!! ריי!!!!!" צרחתי בבכי מר.
התחלתי לרוץ אל ריי אך ברגע שלקחתי את הצעד הראשון שלי ליאם מנע זאת ממני בכך שהחזיק בי מאחורה וסובב אותי חזרה אליו.
רואי הסתכל בהלם. הוא ירד על ברכיו לריי והחל לבכות.
כל רצפת חדרי הייתה מנוקזת בדם.
"ריי!!" רואי אמר תוך כדי בכי ונשימות חזקות.
"הכל בסדר, הכל בסדר. אני פה." אמר רואי ונישק אותו.
"תתחילי להתקדם קים." אמר ליאם וכיוון עלי את האקדח.
"איך יכולת?!" צעקתי בבכי.
"הוא היה החבר הכי טוב שלך מפאקינג ילדות!!"
הוא לא ענה לי ועשה פרצוף עצבני, אך ראיתי שגם לו זה עשה משהו בלב.
התחלנו לרדת במדרגות, ליאם פתח את דלת הבית ובדיוק אמיליה הייתה בכניסה וראתה אותנו.
היא לא הספיקה להגיד כלום וליאם ירה בה כדור בראש.
היא מתה על המקום.
ואני צרחתי את נשמתי.
"יא בן זונה!!!" התחלתי להרביץ לו בשיא כוחי, אך זה לא הוזיז לו.
"למה אותה?! למה?!" שוב צרחתי בבכי תוך כדי ההרבצות שאני נותנת לו.
הוא החזיק במרפקי בכוח והחל לקדם אותנו לכיוון שער היציאה.
YOU ARE READING
לי את שייכת
Roman d'amourקים היא נערה צעירה בת 17 שמתגוררת עם אביה בקליפורניה. אמא שלה מתה כשהיא הייתה בת 10. לילה אחד פגשה קים בנער בן 18 בשם ליאם, היא לא ידעה שמאז החיים שלה הולכים להשתנות, ולא לטובה. (גמור) -מכיל תכנים- *מיניים* *קללות* *אונס* *תכנים אלימים* *האחריות ע...
