איש הפח

מקלחת

אלעד

אריק חיכה לי מחוץ למנעל האוויר.
מתרגש כהרגלו מכל כוכב לכת חדש, "נו, מה היה?" שאל בעיניים נוצצות.

"היה בסדר, יש פה גזע ילידי מטומטם, תקועים בערך בתקופת האבן" עניתי לו, קולי מעומעם בעודי משחרר את קסדת האסטרונאוטים מעל ראשי, "ולפני שאשכח, הבאתי לך גופה לחקור."

"כבר הרגת אחד מהם?!, אתה שוב מנסה לשחק את תפקיד האל?"

"היי! זה התנפל עלי.. זו הייתה הגנה עצמית. חוץ מזה שנינו יודעים שאם אני אצליח לשכנע אותם לעבוד בשבילנו, אז לא נצטרך להשתמש ברובוטים, והחיסכון הזה בעלויות הולך ישר לכיס שלנו.
"לפחות תגיד לי בבקשה ש..." החל אריק.
"לא" קטעתי אותו "הרגתי אותו עם הלייזר, אני יודע שזה הורס את הרקמות שאתה צריך, השתדלתי לפגוע איפה שהיה נראה לי הכי פחות מזיק."
"לעזאזל איתך אלעד!", ענה אריק בזעף, "אתה לא יכול לדעת איפה לא מזיק, אתה לא יכול לדעת כלום!, זה חייזר, אם היינו יודעים לא הייתי צריך לנתח אותו."
"אני מצטער" עניתי, וניסיתי בעזרת ידי להיחלץ מחליפת החלל המגבילה.
"אבל אתה יודע... זה חייב להיות מרשים כדי שהם יקבלו אותי כאל, והלייזר זה הכלי הכי מתאים למשימה."
"קדימה, תוריד את זה ובוא לעזור לי לסחוב את הגופה."
"אבל...כבר?, רק עכשיו חזרתי מגיחה לקרקע, ואני רוצה להתקלח, החליפות האלו גורמות לך להזיע."

"המקלחת שלך תחכה, קודם את תעזור לי לסחוב את הגופה, ואז אתה צריך לכתוב דיווח מלא בשביל שנקבל אישור כרייה."
נאנחתי, "אי אפשר לדחות לפחות את הדו"ח?"

"לא" ענה אריק בהחלטיות "אתה יודע איך זה עובד,  אנחנו חוקרים את הכוכב לטובת האנושות, ובתמורה האנושות נותנת לנו אישור לתבוע בעלות על משאבי כוכב הלכת."
"כן אני יודע בוא נגמור עם זה" עניתי ופניתי חזרה לכיוון הנחתת.

"לא ככה" נזף בי אריק, "לך תלבש חלוק מעבדה וכשתהיה מוגן מפני חיידקים חייזרים בלתי מוכרים, תחזור ותעזור לי."
גלגלתי עיניים לעומתו והלכתי ללבוש חלוק מעבדה.

כשחזרתי, מצאתי אותו בוחן את הגופה בהתרגשות.

"תראה אילו גפיים, והאנטנות האלו, זה בלי ספק גזע מעניין ביותר."

"למי אכפת" עניתי בעודי משחיל את זרועותיי מתחת לגופה על מנת להרים אותה, "עוד גזע בלתי מפותח, לא יותר מאשר ערמת שרירים טיפשה בקצה הנידח של הגלקסיה."
אריק עקב אחרי לחדר הניתוחים.
"כן, אתה תמיד אדיש לדברים האלו. כן, תניח את זה פה על השולחן."

"למה שלא אהיה אדיש?, אז הקופים הפרימיטיביים האלו פיתחו זוג אנטנות על הראש... לא מרשים אותי."

"טוב, בסדר, עכשיו לך תכתוב את הדו"ח שלך, בקרוב אנחנו צריכים שתרד לגיחה נוספת, אם אנחנו רוצים ליצור קשר עם היצורים האלו אנחנו צריכים שהמתורגמן יהיה שם לפחות עשר שעות, ואני רוצה גם שתצלם כמה תמונות." 

"בסדר, אני ארד לשם שוב" עניתי בקוצר רוח, "אבל רק אחרי המקלחת!"