איש הפח

זנב

שוב?!

עבר כמעט קווט שלם מאז הביקור האחרון של האל.

וכבר פיתחתי תקווה טיפשית שהוא לא יחזור, לפחות לא עד הזמן שהוא רוצה שנחפור את בית הקברות שלו.

הייתי באמצע לצעוד לכיוון הפלינקט, אבל ההוראות של האל דרשו ממני לחכות לו כשהוא נוחת.
הסתובבתי בחוסר רצון ופניתי בריצה לכיוון אתר הנחיתה, אני חייבת להגיע לפני שהוא נוחת.

נעצרתי בשולי הקהל שכבר נוצר סביב המרכבה, שהחלה יורדת לאיטה, להבות אש סביבה.
מספר פרמלים הבחינו בנוכחותי, תדר קטן של לחישה עבר בקהל סביבי.
הקהל הסובב את המרכבה נחצה לשניים, משאיר נתיב מעבר ריק מפרמלים ממני ועד למרכבה.
המרכבה נחתה בדיוק כאשר סיימתי את החצייה, והקהל מאחורי אט אט, באופן בלתי מורגש, מילא את הפער.

הבטתי במרכבה סוקרת אותה במבטי, אך לא מצאתי אפילו סדק שירמוז לי על מיקום הדלת.

נראה שלוקח לאל יותר לובים מהרגיל לפתוח את המרכבה הפעם.
התלבטתי אם לשבת, לא הייתי בטוחה אם האל ירצה להעניק לי את הכבוד הזה הפעם, לבסוף החלטתי לא להסתכן בכעסו של האל (או של קרינט) ונשארתי לעמוד.

לבסוף הדלת צצה מתוך המשטח המושלם, נפתחת לכדי סדק דק.
האל החליק מתוך הסדק, לא מניח לדלת להיפתח עד הסוף, וסגר את הדלת מאחוריו.

תהיתי לעצמי על ההתנהגות המשונה שלו, אך לא היה לי זמן רב להתעמק במחשבה לאור מעשיו הנוספים.

האל נעמד במרכז במרחק של כעשרה קליקים ממני, אל התעלם ממני כליל.
הוא הושיט את רגליו הקדמיות למעלה לתפס בראשו.

סדק קל החל להופיע בצווארו וראשו החל להתנתק בעודו נמשך מעלה.
הבטתי איך האל מוריד לעצמו את הראש, נהנית מכל רגע.

ראשו של האל ניתק, מוחזק על ידי רגליו מעל... ראשו?!

הראש הלבן העגול היה מסכה? כיצד האל הצליח לראות דרכו?
הבטתי בתדהמה בעודי מסיר גם את שאר גופו הלבן.
המחשבה היחידה שחלפה בראשי הייתה על גראנט המסכן.
הוא השקיע עמל רב בהחלקת ראשו של האל לכדור אבן מושלם.

אך ראשו של האל כלל לא היה כדור, הוא היה עיגול מעט מעוך, פרווה (שחורה! למי יש פרווה שחורה?!) מזדקרת רק בקצהו.
משני צידיו צמחו חצאי עיגולים שמטרתם, כמו גם מטרת הבליטה הכסופה שבמרכז פניו עם הצינור שהמשיך אל מאחורי גבו, כלל לא הייתה ברורה לי.
מעל הבליטה היו לאל שתי עיניים בעלות צבע חום כהה, כמו גרעיני צלוציבר.

הבחנתי בקול ההמולה שעלה מהקהל שעמד מאחורי, נראה שכולנו היינו נדהמים לכך שהאל השתנה מולנו.

האל כמו לא שם לבבות לעניין ופנה לכיוון המרכבה, אומר דבר בלתי מובן בתדר נמוך, שבקושי יכולתי לקלוט למרות שהייתה ממש קרובה לאל.