איש הפח

הפסל

פריב

שוב?! הרמתי מבט לשמיים, מנסה לנחש מאיפה תכיח המרכבה שלו הפעם.
הרעש ההולם באנטנותיי סיפר לי שאני טועה.
הוא נוחת!, בכפר.
הופתעתי לרגע, ואז נזכרתי שאני אמורה להיות שם, ומהר.
נכנסתי לכפר בריצה, אחרי שבקווט האחרון נמנעתי מלשהות בו, חוששת ממעשיו של קרינט.
בדרכי הבחנתי שהפסל החדש של אלעד ניצב במרכז הכפר, לאחר שגראנט תיקן את ראשו והסיר את המסכה העגולה מעל פניו.
כשהגעתי לרחבה המרכבה כבר נחתנ שם בדלת פתוחה, ואלעד עמד מחוצה לה, נועץ מבט בקרינט.
מיהרתי לעמוד מולו מתעלמת מקרינט.
אלעד פנה אלי, "פריב קחי אותי אל הפסל".
הבטתי בו, אנטנותיי מזדקפות בתדהמה.
איך הוא כבר יודע?, אני גיליתי ששמו שם את הפסל רק לפני לוב או שניים, והעצים בכפר אמורים להסתיר את הפסל מהשמים.
לטחר רגע התעשתתי מנערת את ראשי, אסור לי לשכוח!, הוא אל, הוא יודע יותר ממנו.
התחלתי ללכת למרכז הכפר, אלעד מאחורי וקרינט פוסע לימינו שומר על מרחק של קליק מאחורי אלעד.
שאר הפרמלים עקבו אחרינו בריחוק, מחכים לראות את תגובתו של אלעד לפסל החדש שהכינו לכבודו.
חיפשתי את מבטו של גראנט בקהל, אך לא מצאתי אותו.
כשהגעמו לפסל אלעד נעץ בו מבט, סוקר את עבודתי של גראנט מלמעלה למטה.
ולבסוף פרץ ממנו מעין קול מוזר.
"לא זה, פריב" אמר לבסוף, "קחי אותי אל הפסל הקודם, זה שעמד פה לפני שהגעתי אליכם"
הסתובבתי לאחור ומצאתי את עצמי מול פניו של גראנט, פניו נפולות.
חלפתי על פניו בלי להעיף מבט, אני יכולה להבין מדוע הוא נפגע, אבל אני לא יכולה להבין למה אלעד פגע בו.
פניתי לעבר היער נכנסת לעומקו אל עבר החור הגדול.
כשפינינו לכאן את הפסל הישן כל הכפר היה צריך לגרור אותו ביחד, ועדיין זה לקח כמעט קווט שלם.
שאר הפרמלים עקבו אחרינו מרחוק, נחבאים בין העצים.
לבסוף הגענו לבור הגדול.
היה זה שטח אדמה, בגודל כל הכפר, שפשוט ירד אנכית למטה לתוך האדמה, ועל שפת הבור היו מדרגות שירדו מטה.
איני יודעת איך אבותינו חפרו עמוק כל כך, או איך יצרו את המדרגות במהלך החפירה, אבל העובדה היא שהן יציבות יותר מכל בקתה בכפר.
אלעד עצר מאחורי כמעט מתנגש בי, "איפה?" שאל.
הרמתי רגל אחת בהצבעתי בדממה כלפי פנים הבור, למטה.
"לעזעזאל, בטח שברתם אותו", אלעד אמר בעודו בוחן את הבור.
הוא הביט מטה מנסה לראות למעמקים החשוכים של הבור, ואז הושיט את היד לכיוון בטנו, ובידו צץ מכשיר חדש, כמעשה קסמים.
הבטתי בפליאה כשהמכשיר החדש מילא באור את הבור ,אור צהוב!.
אבל עדיין לא היה ניתן לראות את הקרקעית.
הוא התקרב למדרגה הראשונה ודרך עליה באחת מרגליו, ולאחר מכן הבעה מוזרה עלתה על פניו של אלעד.
"קדימה, אני רוצה פרמלים שירדו לשם ויתחילו להוציא את הפסל הזה, או את מה שנשאר ממנו".
"והאבנים המיוחדות שרצית?"
"זה לא חשוב עכשיו, תביאו לי את הפסל הזה עכשיו".
אלעד התיישב על הדשא מול הבור, רגליו האחוריות משוכלות.
התחלתי לארגן משלחת לכפר, מספר פרמלים שיביאו ציוד וחבלים כדי לסחוב את הפסל.
קרינט אסף כמה פרמלים סביבו והחל לבצע סביבם טקס כדי שיוכלו לרדת לבור הקדוש בלי פגע.
אלעד בהה במחזה בהבעה משועממת וכשעצרתי לרגע בדיבורי הוא פנה אלי.
"פריב, נראה שהפרמל שם בצד לא עושה שום דבר, תשלחי אותו להביא לי פירות".
הבטתי באלעד, רגלו הקדמית האחת הייתה משוכה לאחור בעודו נשען עליה.
אבל הרגל השניה הצביעה על גראנט.
עצרתי במקומי, קפואה, כיצד אפנה אל גראנט בבקשה זו?!.
למזלי גראנט פתר את הבעיה בשבילי, ללא כל צורך בדברים הוא פנה משם והלך.
חילוץ הפסל לקח כמחצית הקווט ודרש מאמץ מלא כמעט מכל הפרמלים הבוגרים בכפר.
אלעד ישב ברוב הזמן הזה אדיש למתרחש סביבו בעודו אוכל מהטארגים שגראנט הביא לו.
רק כאשר אחד העצים ששימשו אותנו כמנוף נשבר ונפל לבור, דבר אשר כמעט עלה בחייהם של הפרמלים שירדו לבור, הוא זינק ממקומו, כועס על כך שנצטרך להתחיל מהתחלה.
לבסוף הפסל הישן ניצב על שפת הבור, מכוסה מעט עפר אך עדיין מרשים כמו פעם.
אלעד שלף שוב את המכשיר שמזמזם בתדר של חשיבות והחל מקיף את הפסל מצדדיו.
מלמל לעצמו בתוך כך משהו על גודל ויחס.
לאחר מספר לובים הוא סיים, הוא הושיט את רגלו הקדמית שוב לגופו והפעם הוא החזיק בה מכשיר שונה, הוא התקרב אל הפסל ובאבחה מהירה חתך חתיכה קטנה ממנו.
הוא חזר לצידי, "סלקי מכאן את שאר הפרמלים, אבוא לקחת את הפסל בקרוב".
פניתי אל עבר שאר הקהל אך לפני שפתחתי בדברים אחת הדמויות הסתערה לכיווני משדרת בתדר של כעס ושנאה.
התכופפתי מיד, אך אני לא הייתי מטרתה של הדמות, בעודה חולפת על פני זיהיתי שזהו גראנט.
הוא המשיך לרוץ ולבסוף זינק על האל.
האל התנדנד על מקומו ואז נפל אל תוך הבור ביחד עם גראנט.
אלעד הביט במחזה בתדהמה, "פרמל אדיוט" הוא לחש "עד שהוצאנו את זה מהבור".
הוא פנה משם והלך.
לא עקבתי אחריו.
נשארתי לעמוד המומה, מביטה אל הבור.
גראנט, שעבר את הטקס, הפסל המצליח שלנו, שפיתח בגיל כל כך צעיר שיטות חדשות לעבוד עם אבן ולמרות כל זה הוא מצא סיבה להתאבד?
ואני? שאין לי דבר מכל אלה, ולעולם לא יהיה?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התגעגעתם? גם אני
⁦:-)⁩
שמח לחזור לכאן

*
יתכנו טעויות.. התשדלתי להעלות את הפרק מהר ככל האפשר