Fake Student ○ P.sj, Y.dw

4

נעצרתי מול המסעדה של ג'ין כשראשי מושפל אל הרצפה וידי מונחת קרוב אל חזהי, מנסה להסדיר את נשימותיי.

התמקדתי בנקודה מסויימת כשאני נזכרת בשיחה הקצרה שקרתה לפני כמה דקות ספורות עם סונג ג'ין.

גיחכתי לעצמי בשקט,

 'איזה ילד חצוף ודפוק. איזה מין דרך מטומטמת יש לבנים היום להתחיל עם בנות'.

 חשבתי לעצמי לרגע ומיד הנדתי את ראשי ומעבירה את כל תשומת לב אל המסעדה שמולי.

נכנסתי בצעדים קטנים אל המסעדה הקטנה  והחמימה כשמיהר להקיף אותי ריח נעים  ומושך של אוכל.

הרגשתי בטני מגרגרת ואת הריר שמצטבר לי בפה,

כאילו לא אכלתי שנים.

מזווית העין אני מבחינה במלצרית שהולכת ישר לכיווני, נעמדת מולי כשהתפריט לצד גופה,

'ברוכה הבאה אל  מסעדת--' לפני שהיא הספיקה לגמור את משפטה, פניה היו המומות כשזיהתה את מי שעומדת מולה.

'יון סונה!' היא צרחה את שמי כשעיניה נפערו בהפתעה ומשכה את תשומת הלב של הסועדים.

סימנתי לה להיות בשקט, 'נה רי, אני עדיין לא חירשת.' מלמלתי בנבוכה, מתנצלת בשמה במהר מהסועדים שניסו לאכול בשקט.

'אוי סליחה, יון סונה. אני פשוט מופתעת לראות אותך כאן אחרי הרבה זמן.' היא אמרה בהתרגשות וחיבקה אותי בחיבוק מוחץ.

צחקתי וחיבקתי אותה בחזרה,' איך את כאן? אני מקווה שג'ין לא מעביד אותך קשה אחרת אני אהרוג אותו' אמרתי מביטה בה במבט חשדן.

היא מיהרה לבטל את דבריי.'לאא! אל תדאגי הוא מתייחס אליי טוב. את יודעת שאני אוהבת לעבוד כאן' היא מיהרה לומר בשמחה וכשעיניה הבהירות ברקו.

טפחתי בראשה 'אל תעבדי קשה, טוב נה רי?' אמרתי לה בחיוך קטן.

היא הנהנה את ראשה כמו ילדה קטנה כשהיא מחייכת חיוך מאוזן לאוזן עד שכמעט לא היה ניתן לראות את עיניה.

לפתע חיוכה דעך והיא לקחה בי מבט מעמיק ,'יש לי שאלה, יון סונה. למה את לבושה כמו תלמידה ?' היא שאלה בקול רם ומבולבל. נבהלתי שמישהו בטעות ישמע אותה ולכן מיד מיהרתי לכסות את פיה.

'זה סיפור ארוך אבל כרגע אני צריכה שתעמידי פנים שאת יודעת שאני תלמידה' מיהרתי לומר והתבוננתי בעיניה מחכה להבנה.

היא הנהנה את ראשה בהיסוס כשעיניה הגדולות לא הפסיקו להביט בי בצורה מבולבלת.

שחררתי את ידי מפיה,

כשלפתע שמי נשמע מפי גבר מבוגר שקטע את שיחתנו והרגשתי הקלה בגופי.

הרמתי את מבטי והסתכלתי מאחורי דמותה של נה רי אל עבר אותו אדם.