Fake Student ○ P.sj, Y.dw

15

הגעתי לבית הספר, מבטי שט באוויר, עוברת במסדרון שהתרוצץ בתלמידים שלא הפסיקו לפטפט בינהם או שהיו בדרכם אל כיתתם.

עד שעיני תפסו את דמותה של דא הי עומדת ליד הלוקרים, מוציאה משם את ספריה וטורקת אחריה בעדינות את דלת הלוקר, עד שמבטה ננעל על שלי.

היא מיהרה להניף את ידה בצורה מגושמת, כשחיוך נעים התפרס על פניה.

היא החלה ללכת לקראתי וכך גם אני צעדתי לכיוונה, מחייכת אליה בחזרה למרות מצב הרוח הירוד שלי.

׳יון סונה, איך את?׳ היא שאלה אותי בנעימות, מבחינה במשקפי הראיה הגדולים והחדשים שכיסו את פניה.

׳אני בסדר גמור ותתחדשי על המשקפיים׳ השבתי לה בחיוך נעים.

היא חייכה בביישנות ושלחה את ידה אל המשקפיים וסידרה אותם.

׳תודה רבה׳ היא מלמלה לעברי בשקט,
׳את חושבת שהם מתאימים לי?׳ היא שאלה בגמגום, כשסומק עלה על פניה.

הנהנתי עם ראשי בזריזות כמובן מאליו, ומבחינה שעיניה ברקו ועלתה בי תחושה שעומדת מאחוריה סיבה לכך שהיא החליפה את המשקפי הראיה הישנות שלה.

אני שמה לב על הדרך, שידיה עמוסות בשלושה ספרים ענקים יותר ממנה ושהיא מנסה בכל יכולותיה להחזיק בהם ולאזן את גופה.

׳דא הי, את מנסה להרוג את עצמך או משהו? הספרים האלה יותר כבדים ממך׳ אמרתי לה בגיחוך וחטפתי ממנה ספר אחד מבלי שהיא תספיק להתנגד והמשכתי ללכת אל הכיתה שלנו.

היא פתחה את פיה והביטה בי בהלם, ׳את באמת לא צריכה לעזור לי אני יכולה להסתדר לבד׳ היא צעקה לעברי כשניסתה לעמוד בקצב הליכה שלי.

נאנחתי בשקט, ׳כן אני רואה. זה עוד שניה החליק לך מהיד. דא הי אנחנו חברות, זה רגיל שחברות עוזרות אחת לשניה׳ אמרתי לה.
עיניה חייכו אלי ודי הופתעו ממילותיי ואף אפילו שמחו אותה.

׳דרך אגב, יון סונה, אני פנויה היום אחרי הלימודים בשביל לעזור לך ולסונג ג'ין. נפגש היום בספרייה בשעה שלוש? במקום הרגיל.׳ היא שאלה אותי.

נשכתי את שפתי כששמעתי את פיה אומר את שמו בקול, אירועי האמש לא עזבו את ראשי, ויותר מכל, לא ידעתי איך לעמוד מולו.

׳אני לא יודעת אם אני יכולה׳ מלמלתי בהיסוס, מתחמקת מעיניה.
׳סונג ג׳ין בעצמו ביקש שנקיים את השיעור. אני אשמח ללמד את שניכם, אני חושבת שאתם עובדים די טוב ביחד׳ היא מלמלה בצחקוק והביטה בי בהבעה שלא הייתה ברורה לי.

׳יותר כמו מתווכחים ביחד׳ עניתי לה בגיחוך, נזכרת את מה שקרה בפעם האחרונה שלמדנו יחדיו.

היא נתנה לי דחיפה קטנה בכתף, ואני סובבתי את מבטי אליה בעייניים רחבות כשחיוך ממזרי עלה על פניה, ׳ אני דווקא חושבת שאתם נורא חמודים שאתם לומדים ביחד. לדעתי, אתם יכולים להיות זוג ממש יפה ביחד׳ היא אמרה בשמחה, ואני כמעט החסרתי נשימה כשהיא אמרה את הדבר השטותי וחסר הגיון הזה.