Fake Student ○ P.sj, Y.dw

20

ישבנו בתוך החדר הקטן, אחד מול השני. רק שולחן האפור הפריד בינינו.

ידיו האזוקות היו מונחות על השולחן, ועיניו החומות היו נעוצות בי עם מלא רגשות בתוכן.

נשענתי על שתי מרפקיי, כשערי החום והפזור נוגע בשולחן. אני מחפשת בעיניו, כל דבר.

כל דבר שיגרום לו לדבר.

הורדתי את ראשי כלפי מטה, עוצמת את עיני ולוקחת נשימה עמוקה לפני שעיני נעצו בו שוב.

'אני אציג את עצמי מהתחלה. שמי המלא הוא מין יון סונה, בת עשרים ושלוש ושישה חודשים. אבי, הוא יונגי מין ואימי היא דיאנה מין. יש לי אח קטן ששמו יונג סון, שאותו אתה בטח זוכר. התחלתי ללמוד הגנה עצמית מגיל 12 לאחר שעברתי בריונות בבית ספר, והתחלתי להתנדב במשטרה כשלוש שנים לאחר מכן. בגיל 20, הוצע לי לעבור ליחידה מסווגת במשטרה ונעניתי להצעה. לפני כשלושה חודשים, הביאו לי משימה להתחזות לתלמידה עקב האירועים האחרונים שקרו לנערים מתחת לגיל 18, שנמצאו מתים או במצב קשה מסמים. הגעתי לבית ספר שלך במטרה לתפוס את הסוחר הסמים, רוצח והאנס.' סיפרתי לו על עצמי בנשימה אחת.

'עכשיו, אני מבקשת ממך, לשתף איתי פעולה. אני צריכה שתספר לי איך הכל התחיל מהתחלה, סונג ג'ין. אני באמת רוצה לעזור לך, אבל אני צריכה שגם אתה תרצה בכך. שתרצה לעזור לעצמך'. ביקשתי ממנו בהתחננות, עיני זהרו כשהביטו בו.

הוא הביט בי בשתיקה, עיניו החומות הקפידו להביט בי בחזרה, המבט החזק בעיניו.

איבדתי את תחושת הזמן כשישבתי באותו חדר איתו, בוחנת את המצב שבו גופו מתמודד. נאנחתי כשראיתי ששום מילה לא יוצאת מפיו. שפתיו נשארו סגורות, לא טורחות להתחיל לדבר. הנחתי את כפות ידי על השולחן, כשאנחה כבדה יצאה מפי ודוחפת את כיסאי לאחור. התרוממתי מהכסא וסובבתי את גבי אליו, צועדת אל עבר הדלת השחורה.

לפני שידי הספיקה לגעת בידית של הדלת, קולו נשמע בשקט אך בשבילי מספיק חזק כדי שאעצור את עצמי מלצאת מהחדר.

תחושה של הקלה הורגשה בכל גופי ששמעתי את קולו שוב.

—————-

׳ומבזק חדשות מיוחד לשבוע, נער בן כ-18 מבית ספר לאומנויות גאנג, ששמו הוא נאם ג׳ונגהיון, נתפס באחד המרתפים יחד עם בת ערובה תחת השפעת סם אונס, והוא לא היה לבדו אלא עם שותפו למעשיו, פארק ס׳ונג ג׳ין שנמצא מדמם בבטנו. הסיבה לכך שהוא נמצא פצוע לא ידועה אבל לפי מקורות מהימנים נאם ג׳ונגהיון הוא אותו הבחור שאחראי למקרים האחרונים שבהם נערים נמצאו מתים ועם סימנים של התעללות על גופם.׳ השדרנית סיפרה, ואני כיביתי את מסך הטלוויזיה באנחה.

אלה היו שבועות קשים ומייגעים. לפתוח תיקים של לפני כחצי שנה, ולעבור אחד אחד על כל קורבן מת. להשאר חזקה ומאופקת בבית משפט בפני האדם שעשה זאת.