Fake Student ○ P.sj, Y.dw

Epilogue

שינתי המתוקה נקטעה כשצרחה מחרישה ומעצבנת נשמע קרוב לאוזני הרגישות, ושניה לאחר מכן פני הוכו בכרית קשה.

׳תקימי את התחת השמן והישנוני שלך!!׳ טאהיון צרחה בכל עוצמת קולה, ואני, פקחתי את עיני בכבדות, ועוד לפני שהצלחתי להגיב היא הכתה בי שוב.

צחוקה המתגלגל נשמע בכל רחבי החדר השינה.
׳למען השם, אני אחרי משמרת לי..׳ התחלתי לומר בקול עמוק וצרוד. עיני התקשו להפקח עקב המחסור השינה, אך היא קטעה את משפטי כשהכרית שהייתה בידיה פגעה בי שוב בפנים ללא רחמים.

׳טאהיון!!!׳ צרחתי את שמה בזעם, פוקחת את עיני במידיות. התרוממתי במהירות אל מצב ישיבה, שיערי היה מבולגן לכל כיוון וידי תפסו בשמיכה שכיסתה אותי, מעיפה אותה בזריזות מגופי.

הבטתי במבט שטני ומבהיל אל דמותה.
היא מלמלה לעצמה כמה קללות כשראתה את המצב שהיא הביאה אותי אליו. ועל פניה הופיעה הבעת חרטה שהעיזה להעיר אותי.

׳הו, לא כל כך מהר, טאהיון היקרה. אני לא חושבת שהאופציה לברוח עומדת לרשותך.׳ אמרתי בחיוך זדוני, תופסת במהירות את הכרית שלי, וזורקת אותה לדמותה שניסתה להמלט ממני.
אני ממהרת לקום מהמיטה, רצה לעברה, וכבר בהחלט ערה לחלוטין, אחרי השקמה "הנחמדה" שהיא עשתה לי.

צרחות של פחד יצאו מפיה כשברחה ממני אבל בהיותי זריזה יותר ממנה, הצלחתי לתפוס בחולצתה.
היא התבוננה כשהיא מצמידה את שתי כפות ידיה אחת לשניה, ומביטה בי במסכנות ובהתחננות שאנוס על נפשה.

׳אני הערתי אותך לטובתך!!׳ היא צעקה בגמגום, מנסה להשתחרר מאחיזתי.

׳אולי שכחת אבל..׳ היא באה להשלים את משפטה אבל ג׳קסון הופיע בסלון דירותינו, לבוש אך ורק בבוקסר. שתינו שתקנו, מביטות בו מובכות. יותר נכון, טאהיון מובכת, ואני בהחלט מוטרדת. לא מראה שעיני היו רוצה לראות מיד לאחר השינה.

הצבעתי אליו וגררתי אותה אל ג׳קסון שהביט בשתינו במבט מבולבל ואבוד.

׳כן לטובתי??׳ שאלתי אותה בקול רם, גורמת לגופה הקטן לקפץ מבהלה.

׳לא מספיק שהערת אותי עכשיו, ובואי לא נוסיף את הלילות של החודשים האחרונים שבקושי אפשר היה להרדם, כי שני אנשים לא יכולים להפסיק לסתום את הפה שלהם בזמן סקס או לפחות לעשות את זה מספיק בשקט כדי שהאוזניים היקרות שלי לא יפגעו מהרעש!׳ צרחתי אל שניהם בתסכול.

שניהם האדימו, וטאהיון מיהרה לסובב את פניה ולקבור אותם אל תוך החזה החשוף של ג׳קסון.

׳זה מה שזוגות אמורים לעשות. אבל מישהי כמוך, שכבר בגיל 28 לא יודעת. כי לעזאזל, את מסרבת לכל בחור נורמלי!׳ הוא ענה בקול גבוה וצרוד, שולח לי מבט חד ומרוצה.

טאהיון חבטה בחזהו מסמנת לו לשתוק.

׳טאהיון תפסיקי להשתיק אותי. מישהו צריך להגיד לה את האמת בפרצוף. את לא יכולה כל הזמן לחיות רק סביב העבודה, יון סונה.׳ הוא נזף בי כשפניו היו כה רצינות בשבילי באותו רגע.