Fake Student ○ P.sj, Y.dw

6

'יון סונה, אל תגידי לי שאת שוב נשארת  בעבודה' טאהיון אמרה מצד השני של הטלפון, בייאוש.

'לא אל תדאגי ,אני הולכת לבית של הוריי .עבר זמן מאז הפעם האחרונה שהייתי אצלם' עניתי לה כשכבר הייתי כמה מטרים מדלת ביתם , דוחפת את אצבעותיי אל תוך תיקי כדי למצוא את המפתח.

'הוו תמסרי להם ד"ש ממני. אני הולכת לתפוס קצת תנומה ,נדבר מחר' היא אמרה כששמעתי את הפיהוק שיוצא מפיה,'לילה טוב, טאהיון' עניתי  וניתקתי.

הכנסתי את המפתח אל תוך המנעול ופתחתי אותה בזהירות,נכנסתי על קצות האצבעות כשאני סוגרת בעדינות את הדלת, 'ממי את מנסה להסתתר?' קול של בן נשמע מאחורי גבי שהצליח להבהיל אותי היטב.

הסתובבתי אליו במהירות כשידי מונחת לצד ליבי,'יונג סון,לעזאזל אתה לא יכול להבהיל ככה אנשים' אמרתי באנחה ובהקלה כשראיתי שזה היה אחי הקטן ולא הוריי.

הוא שילב את ידיו בערמומיות 'במיוחד אנשים שמנסים להתחמק מההורים. אבא ממש כועס, אחות' הוא אמר כשהרים את גבתו ויכולתי לראות על פניו שהוא זומם לעשות משהו.

'תדבר בשקט' סימנתי לו ,קולה של אימי נשמע ברחבי הבית מקומה השניה ,'יונג סון ,מה זה היה הרעש הזה?מה אתה מעולל שוב בבית?' 

'אמא אבא ,יון סונה פה' הוא צרח הכי חזק שהוא היה יכול, ומיד כיסיתי את פיו לא נותנת לו להשחיל עוד מילה.

'בוגד' סיננתי לו כשידי עדיין מכסה את פיו והוא מנסה להאבק בי ולא הצליח.

עד שהממזר הקטן הזה נשך את ידי באגרסיביות ,ולפני שברח הוא הוציא את לשונו החוצה  .

'יונג סון , אני נשבעת שאני אהרוג אותך ברגע שאני תופסת אותך' צרחתי תוך כדי מחזיקה בידי שכאבה לאחר הנשיכה שלו.

'יונג סון רד מיד למטה ' שמעתי את קולה של אימי צועק ברחבי הבית,חלצתי את נעליי והתקדמתי אל הסלון כשאני מניחה את תיקי על הספה.

כשמבטי עבר אל המדרגות אני רואה שתי דמויות שיורדות ביחד,אלה היו אחי ואימי.

'יון סונה' אימי את שמי בהתרגשות כשהבחינה בי עומדת ליד הספה ומיד ניגשתי אליה וחיבקתי אותה חיבוק גדול.

היא ליטפה את שערי ונישקה אותי במצח כמו שהייתה עושה כשהייתי קטנה.

עצמתי את עיני וחייכתי ,'את בסדר ?' היא שאלה אותי כשעיניה החומות והגדולות הביטו בי כשידיה הרכות מחזיקות את שתי לחיי,

הנהנתי עם ראשי,'אני יודעת שאני בת גרועה שבקושי מבקרת ובודקת לשלומם של הוריה. אני באמת מצטערת, אמא' אמרתי כשחייכתי בעצב.